בתשובה לאינקוגניטו, 30/08/11 11:57
פיסטוריוס 580360
כל הרעיון זה למדוד מה היא המהירות\מרחק מקסימלי בה יכול אדם לעשות מטלה כלשהיא (לרוץ, לקפוץ לזרוק כידון וכו'), אם לאדם הזה יש פתאום רגל או זרוע ביונית, הוא כבר לא "אדם" ומתחילה תחרות של פיתוחים טכניים, ופחות של פיתוח האדם.

לעניין היתרון הלא הוגן, ניקח אדם שרץ 100 מטר ב-X זמן, אם נקטע את רגליו, נשים לו רגליים ביוניות, ואחרי זמן התרגלות הוא ירוץ 100 מטר ב-‏0.9X הרי שיש פה שינוי לא הוגן. במיוחד, ייתכן שיבוא יום והרגליים האלה (שאין להן צורה של רגליים אנושיות) יהיו מוצלחות במידה כזאת, שלאנשים "רגילים" לא יהיה סיכוי לנצח בתחרות.

מה תגיד אם מחר מישהו נטול גפיים יבוא לשחות פרפר עם סנפיר גדול?
פיסטוריוס 580372
כן, כל מי שקרא את הקיבריאדה יודע איך זה נגמר.
פיסטוריוס 580446
למה זה חשוב לבדוק מה המהירות המקסימלית שבה אדם רץ 400 מטר?
פיסטוריוס 580451
למה זה חשוב לבדוק מה מקור היקום? או מה מוצא האדם? או מה הספרה ה1000 אחרי הנקודה של פיי?
פיסטוריוס 580455
השלישי באמת לא מעניין, זה יותר תרגיל מבעיה. למען האמת באחד מספרי ''ספר השיאים של גינס'' הספר שמכיל את התוצאה המדויקת ביותר (לזמנו) של פיי מוכתר בתור הספר המשעמם בעולם.

שני הראשונים קצת יותר כלליים מהשאלה דנן.
פיסטוריוס 580463
כמו שאותך מעניינת השאלה מה מוצא האדם, חלקים נכבדים באוכלוסיה מתעניינים בשאלה כמה מהר יכול אדם לרוץ 400 מ'.
פיסטוריוס 580478
אני רואה שאני לא אקבל תשובה אז אני אנסה לענות לבד.

בהתחלה הרעיון של המשחקים האולימפיים היה גורל, היוונים האמינו שיש אנשים שבורכן ע''י האלים ובאמצעות התחרויות הם יגלו מי זה. בגלגול המודרני החידוש נבע מהאמונה שיש אנשים שטובים מאחרים א-פריורי ושוב המשחקים נועדו למצוא את האדם הזה. לאחר מכן בתקופת המלחמה הקרה הטענה הייתה שיש מדינות או חברות שיותר טובות מאחרות והם מאפשרות לספורטאים לפרוח.

כמו כן יש אנשים שמתעניינים כי זה מסמל אצלם התמדה ונחישות ומעבר לזה אנשים מתעניינים בכל תחרות שלא תהיה.

בשתי הטענות הראשונות אני לא מאמין, להיפך, אני חושב שהם דוחות.
לטענה השלישית כבר אף אחד לא מתייחס ברצינות עם כל המעבר של ספורטאים ממקום למקום.
לגבי שאר הטענות פיסטוריוס מקיים אותם ובגדול.
פיסטוריוס 580615
אבל התחרויות לא עונות על השאלה הזו כל כך ביעילות. רק אחת להרבה זמן נשבר שיא העולם, ושיא העולם (והתפתחותו) רק משמש נתונים לאקסטרפולציות אפויות-למחצה שיענו על השאלה האם השיא יתכנס למספר מסוים (קצה גבול היכולת) ומהו. האם ברוב התחרויות, כשהשיא לא נשבר, הצופים חושבים "נה, שוב בזבזנו דקה מחיינו (אמנם היה מאבק צמוד ומרגש, אבל לא למדנו כלום)"? ומה כל הקטע הזה עם מדליות, שנותנים עם טראראם שלם לאיזה שלושה שלא לימדו אותנו שום דבר חדש בשאלה?
פיסטוריוס 580628
תענוג לראות אתלטים גדולים בפעולה. יש משהו מרגש ומרהיב באנשים שמאמצים את רוחם וגופם אל קצה היכולת האנושית. אבל כדי להנות מהצפיה המסגרת חייבת להיות תחרות (או ''התחרות'' כמו במיץ פטל), לא כדי שהשעון או הרף יקבעו לנו כמה להנות, אלא כדי שהם ידרבנו את המתחרים לתת את כל כולם.
המבנה של התחרויות מתוכנן כדי להפיק הכי הרבה תחרותיות ולא הכי הרבה שיאים, וטוב שכך.
פיסטוריוס 580629
(כן, ברור, אני רק ניסיתי לסתור את הטענה של הפריפריאלי.)
טריק לשיפור קצה היכולות 582415
מסתבר שלמרות שרוכבי אופנים חשבו שהם רכבו במהירות הכי גבוהה שהם מסוגלים, הם הצליחו לרכב מהר יותר. אחרי מספר רכיבות במאמץ שיא על אופנים נייחות, הרוכבים התחרו בשתי דמויות אווטאר. דמות אחת היתה הם עצמם הרוכבת באותה מהירות. הדמות השניה, כך נאמר להם, רכבה במהירות הטובה ביותר של הרוכב, אך למעשה רכבה מהר יותר מהשיא של הרוכב. הרוכבים הצליחו לרכב באותה מהירות כמו הדמות השניה, 1% מהר יותר מהשיא שלהם.
טריק לשיפור קצה היכולות 582457
יש שעונים לאתלטים בהם אתה יכול להשתמש בנתוני העבר שלך ליצירת יריב וירטואלי, כך שבזמן האימון אתה מתחרה בעצמך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים