טוב, אז שאלה על הספר למתרגמים 581130
אפשר לנחש שאהבתם אותו, אחרת לא הייתם מתרגמים. לכן יותר מסקרן לדעת האם יש משהו בספר (שבסופו של דבר מציג עמדות חד משמעיות למדי) שאתם *לא* מסכימים איתו?
ועוד שאלה 581140
כי לקודמת כנראה מתביישים לענות: ניצלתם איכשהו את זה שבעברית (להבדיל מהמקור) ראשי התיבות הם גם שלוש האותיות הראשונות בא"ב?
ועוד שאלה 581151
למיטב זכרוני, לא.
ועוד שאלה 581158
לא ניצלנו את זה במפורש; אני מקווה שהמתבונן בכריכה נהנה מהעובדה הזו, שזכינו בה מההפקר.

השאלה הבאמת טובה היא האם היינו יכולים וצריכים לשנות את שם הספר ל-"אשר, באך, גדל"!
אין לי ספק שאילו הופשטטר היה כותב בעברית, זה היה השם. למה לא שינינו? הנה שלל סיבות: השם המקורי מחייב מדי; הוא כבר "מותג" חזק; חשבנו על זה מאוחר מדי; זה דורש שינויים יחסית גדולים בטקסט, למשל לשנות את סדר תתי הפרקים האחרונים, מה שבתורו עלול להצריך שינויים נוספים, ואולי "אסורים", לצרכים פואטיים-רטוריים; וגרוע מכל, כנראה - לא הצלחנו למצוא כותרת משנה שתאפשר עדיין שימוש בסכמת הקוביאות. הקף בעיגול את התשובה הנכונה...
ועוד שאלה 581160
גם מבחינת המקצב, השם המקורי נשמע יותר טוב (שני השמות הראשונים שווים במס' הברותיהם, והשלישי חותם בהברה נחרצת אחת).
בסדר שציינת נוצר "כריך" שמאבד את כוחו המצלולי(?!).
ועוד שאלה 581165
מצטרף. להגיד ''גדל, אשר, באך'' זה כיף. להגיד כל פרמוטציה אחרת למעט אולי ''אשר, גדל, באך'' - לא.
ועוד שאלה 581179
באמת תודה. בסוף, כמו תמיד, משאירים לי את כל העבודה המאוסה. אז ככה: "גֶöדל, אֶשר, באך" היא אנגרמה של "אשך גדול בא!". הנה, כתבתי את זה. עכשיו מבסוטים?

________
ולשאלה "אין לך משהו קונסטרוקטיבי לתרום לדיון?", התשובה, כרגיל: "תרמתי במשרד".
ועוד שאלה 581186
הופ הופ הופ, אתה חושב שלא נשים לב שהעלמת רי"ש אחת?

(האמת היא שכמעט התקזזנו איתך. יש אנגרמה אחת במקום בולט בתרגום שבלהט השמחה על התוצאה המוצלחת שהיא נותנת לא שמנו לב שהשתמשנו ברי"ש עודפת. רק בשלב הגהה די מתקדם תפסנו את זה, מחינו זעה מהמצח, ובלענו ירידת-מה באיכות התוצאה - שעדיין, החלטנו, ראויה להישאר.)
ועוד שאלה 581191
וגם גימטריה של "סוף עידן הרוע", "ריבלין ראובן", "לא טוב היות האדם לבדו" ואף "מה קורה גבר".

ועוד שאלה 581188
נכון, תודה. אבל אני עומד על ניחושי שאילו הופשטטר היה כותב בעברית הוא היה מתפשר על המקצב, כמו גם על סכמת הקוביאות, כדי לחגוג בתרועה את האלף-בית-גימל. אם מוותרים על הסכמה, אגב, כותרת המשנה שלנו דווקא עובדת מצוין עם ''אשר, באך, גדל'', כשהיא חוזרת על הרצף בסדר הפוך.
ועוד שאלה 581189
ועוד אחת: האם הופשטטר בהנחיות למתרגמים מסביר את כל (אלפי?) משחקי המילים שלו? אם לא, האם לא היה חשש שפספסתם משהו?
ועוד שאלה 581192
לא וכן, בהתאמה. יש כמה וכמה משחקי מילים שלא סומנו על ידו (למשל, כל מה שקורה בביבליוגרפיה ובאינדקס). אני לא *חושב* שפיספסנו משהו, אבל החשש קיים.
ועוד שאלה 581196
זה מאוד מרשים. אני הייתי נמנע מראש מלתרגם את הספר ולו מתוך האמונה שלי שרוב משחקי המילים עברו לי מעל הראש.
ועוד שאלה 581230
יש משהו באינדקס שהוא די בבירור משחק מילים, אבל בעיון מעמיק לא הצלחנו לפענח אותו. הוא כל כך זניח שאני לא אתפלא אם גם הופשטטר שכח. בכל אופן, אני מסיר למפרע את עשרת הכובעים הבאים שאחבוש בפני מי שיצליח. אני לא יכול לתת כאן את כל הרקע הנחוץ, אז רק למי שמחזיק את הספר, באחת השפות - מדובר בשמו הפרטי של זילבראשר.
ועוד שאלה 581241
האם פענחתם את משחק המילים המקביל בין קופפרגדל לעיר אירופית אחרת?

ושאלה אחרת, לא בלתי קשורה: כמה תרגומי גא"ב מונחים על שולחנך?
ועוד שאלה 581265
מונח על השולחן רק העברית. הגרמנית, הצרפתית, והאיטלקית תקועים במדף גבוה בארון. היתה לי גם גרסת טרום-הוצאה-לאור של הרוסית, ונתתי אותה לפני כמה ימים לידידה שתוכל להפיק ממנה הנאת-מה.
ועוד שאלה 581338
התכוונתי גם לשאול, כנראה באופן מתחכם מדי, האם עיינתם בתרגומים האחרים, והאם נעזרתם בהם לצורך פענוח חידות תרגום?
האם נעזרתם בגרסה אלקטרונית של המקור, כגון זו שבאמזון? בשנים האחרונות, כאשר אני קורא בספר-נייר, אני מחפש בתסכול אחר מקש Ctrl-F.

האם אני שואל שאלות קטנוניות מדיי? אני עדיין נפעם מההשג (למרות שטרם הספיקותי וגו').
ועוד שאלה 581341
אני עיינתי קצת בתרגומים האחרים, אבל זה לא היה מועיל במיוחד, ואחרי זמן קצר גם הפסיק להיות מעניין במיוחד - בגלל מגבלות השליטה שלי באותן שפות, יכולתי רק לפעמים להבין מה הם עשו, ורק לעיתים רחוקות יותר לשפוט עד כמה זה עובד טוב. יכולתי רק לדעת, פה ושם, שזה לא עובד טוב - אבל כאמור זה מפסיק להיות מעניין בשלב מסוים.

לשאלה השניה - כן, מאוד. חבל שרק לקראת סוף העבודה זה היה קיים...
ועוד שאלה 581247
אולי:

* גולדבאך הוא Christian
* קופרגדל הוא Roman
* זילבראשר הוא Löwen (Lion)x

אין לי מושג למה שזה יהיה קשור לנוצרים רומאים ואריות.
ועוד שאלה 581264
כאן בדיוק גם אנחנו נעצרנו. הרומאים בשלב מסוים האכילו אריות בנוצרים, אבל זו לא התחכמות מהודקת.
ועוד שאלה 581267
איך גולדבאך הופך לקריסטיאן וקופרגדל לרומן וכו'?
ועוד שאלה 581269
אני מניח שכריסטיאן הוא שמו הפרטי האמיתי של גולדבאך ההסיטורי. שני האחרים מומצאים, אני מניח, כדי להוביל אליו.
ועוד שאלה 581274
למקרה שזה לא היה מובן: באינדקס של הספר יש הפניות לקופרגדל ולזילבראשר, אבל מופיעים גם שמותיהם הפרטיים, שלא הופיעו בספר עצמו, והומצאו רק לצורך התחכמות כלשהי לטובת מי שהתעמק באינדקס.
ועוד שאלה 581270
אולי לא הבנתי, זה נשמע עוד משחק על השמות גדל-אשר-באך: קופרגדל הוא נחושת-גדל, זילבראשר הוא כסף-אשר וגולדבאך הוא זהב באך. אינני יודעת מי שני הראשונים אבל השלישי היה מתימטיקאי, כידוע.
ועוד שאלה 581271
לפי ויקי http://en.wikipedia.org/wiki/Egbert_B._Gebstadter קופר-גדל וזילבר-אשר הם נסיונות כושלים של אכילס והצב במאמציהם להיזכר בשם גולדבאך.

(הוותיקים נזכרים במערכון של קישון שמסדר לעצמו עזרי זכרון כדי לא לשכוח את שם הרחוב הלסינגפורס, ובסוף מגיע לאוסלוגפינף.)
ועוד שאלה 581276
אכן טעות שלי, התעלומה היא רק בשם הפרטי.
ועוד שאלה 581298
ייתכן שקשור....
העיר Leuven בבלגיה, ששמה בגרמנית Löwen. העיר נוסדה על ידי הרומאים ככל הנראה ונמצאת בה האוניברסיטה הקתולית העתיקה והגדולה בעולם.
ועוד שאלה 585488
א-פרופו האינדקס, נדמה לי שיש איזושהי בעיה במספרי העמודים באינדקס העברי. אני חושב שראיתי shift של 2-3 במספר העמוד של לפחות ערך אחד ("מערכות פורמליות"). אם הבעיה לא מוכרת אשמח לחפש ולשלוח לך את הפרטים. זה אולי סתם פגם טכני אבל האינדקס הוא בבחינת הכרח לאלו אשר כמוני אינם יכולים לקרוא את הספר ביעף אחד.
נ.ב. בגבו של אחד מעמודי הפתיחה מופיעים פסוקי הפתיחה של ספר עתיק. האם גם הקטע ה"מפוענח" הוא בעצמו בבחינת כתב חידה אקרוסטיכוני או בדומה (שכן הקטע אינו רציף אלא ראשי שורות)?

נ.ב. אני מאד נהנה מקריאת הספר והתרגום העברי נראה לי קולח ובהיר כאחד.
ועוד שאלה 585531
א. הבעיה במספרי העמודים באינדקס לא מוכרת; אשמח אם תשלח פרטים (כאן או בדואל).
ב. רמז: המילה הראשונה היא "בראשית".
ג. תודה!
ועוד שאלה 585562
א. אשלח בדואל
ב. אני יודע. פשוט ניסיתי לא לקלקל לאחרים. מאחר והקטע אינו רציף אלא כולל התחלות של כמה פסוקים לא רצופים, חשבתי שהתוכן עצמו הוא חידה נוספת בנוסח אקרוסטיכון או משהו. ניסיתי ולא הצלחתי למצוא ולכן שאלתי אם בחירת הפסוקים סתמית או מכוונת.
טוב, אז שאלה על הספר למתרגמים 581150
תשובה אישית שלי – לא מחייבת את ירדן:

עם נושאי הליבה אני בהחלט מסכים. אני חושב שניתן למכן תבונה, ושאין שום סיבה מהותית המונעת פיתוח תבונה ממוחשבת. אני ודאי נסכים עם הופשטטר בכך שמשפט גדל אינו נימוק נגד. אני גם מאמין – ללא שום ביסוס, מן הסתם – ש"לולאות מוזרות", ובפרט "סמל" במוח המתייחס ל"אני", הם בייסוד התודעה.

פה ושם ישנם נושאים בהם איני מסכים איתו; חלקם בחוכמה שבדיעבד, 30 שנה אחרי שנכתב הספר (למשל: ההנחה שלו שלא תתכן תוכנה שתנצח כל אדם בשחמט מחד גיסא, ולא תהיה תבונית ממש מאידך גיסא, ולפעמים יימאס לה לשחק שחמט). באופן מהותי יותר, נדמה לי שכיום ברור שגם אם נגיע לתבונה ומודעות ממוכנים, הם יהיו שונים מהותית מאלו האנושיים, וההנחה של הופשטטר, המופיעה מספר פעמים בספר, לפיה תבונה ממוכנת בהכרח תתעניין באמנות, יצירתיות, וכו' כנראה שגויה.
טוב, אז שאלה על הספר למתרגמים 581437
האם "תבונה ומודעות ממוכנים יהיו שונות מהותית מאלו האנושיים" לתבונה יחשבו?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים