בתשובה לאריק, 11/09/11 11:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. "אבל כאן הויכוח עובר לרמה האזרחית, היינו של הלאומיות הישראלית, ולא של העם היהודי." - לדעתי ליבו של הויכוח עוסק ביחס הנכון בין הלאומיות הישראלית לבין הזהות היהודית. מיצוי טענתי הוא שהסירוב שלנו לוותר על הזהות המוחלטת (אחד לאחד) בין הזהות היהודית לזהות הישראלית הוא אחד מן הסיבות המרכזיות איך הגענו לאן שהגענו. ב. "הזהות שהצבעתי עליה, בין העם היהודי לדת היהודית, שנמשכה לאורך מאה דורות, עומדת לראשונה תחת מתקפה." - אני לא משוכנע שזה נכון היסטורית. בתקופת הורדוס הגדול, ממלכתו התאפיינה ע"י סכסוכי דמים בין האוכלוסיה ה"יהודית" לבין ה"יוונית". לי לא ידוע על הגירה גדולה של יוונים לא"י או על קבוצות אתניות לא יהודיות שהחלו לפתע לתפוח (נהפוך הוא, התקופה החשמונאית התאפיינה במגמה של ייהוד מרצון ובכפייה). מי הם אותם יוונים/מתייונים שמנו כמחצית האוכלוסיה לערך בממלכת הורדוס? לדעתי רבים מהם היו יהודים אתניים (או שומרונים שזה יהודים לא מגולי בבל השבים) שהיו בלשון זמננו "חילוניים" ונוטים אחר ההלניזציה בת זמנם (כפי שקרה במצריים הפרעונית). אני מניח שכל התושבים הללו נטמעו ברבות הימים לתוך האוכלוסיה הרומאית-נוצרית לעומת ה"יהודים" האדוקים שנותרו נבדלים וכותבי ההיסטוריה היהודית בסופו של דבר באו מקרבם. ג. "הילדים שלנו כבר גדלים לתוך מציאות מגובשת של לאום ישראלי" - אתה בטוח שהילדים שלנו בבני-ברק ובשכונת הבוכרים גדלים למציאות של לאום ישראלי ולא לאיזה מציאות סאלאפיסטית-ריאקציונרית (ע"ע "השבת עטרה ליושנה")? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הערה היסטורית קטנה: ב. יכול להיות שהשומרונים היו "קרובים" מבחינה אתנית ליהודים והופרדו מסיבות של קנאות דתית בראשית בית שני (ר' ספרי עזרא ונחמיה). מה שברור הוא שבתקופתו של הורדוס, מאות שנים מאוחר יותר, מדובר כבר על עם שונה. החשמונאים גיירו את האדומים והייטורים, אך לא את השומרונים. כמוכן, היו בארץ אוכלוסיות רבות נוספות מלבד היהודים (והשומרונים. והיו גם מושבות של חיילים יוונים ותיקים. ר' לדוגמה דקאפוליס [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עד כדי כך בקיא כדי לומר משהו בנחרצות, אבל יש כל מיני פרטים שלא תואמים את התמונה שהצגת. הורדוס הגדול שהיה יהודי ע''פ דתו גדל והתחנך בסביבה שומרונית ואורח החיים שלו היה כפי המקובל בסביבה השומרונית. נכון שבעיקר קנאי הדת הרבו להזכיר את שורשיו האדומים-נבטיים אבל זה לא היה עניין רציני. היהודים שנאו את הורדוס בגלל מעשיו ולא בגלל מוצאו ה''מפוקפק'' ולמעשה המשנה ביחסה לאחד מנכדיו של הורדוס הדגישה שאין שום פגם ביהדותו של הורדוס. אין מחלוקת על כך שהיחסים בין יהודים לשומרונים היו קשים מאד אבל אני לא בטוח שמקור המחלוקת היה דתי (משהו מעין יחסי אשכנזים-מזרחיים בישראל). גם הדקאפוליס, דוגמה ממש לא טובה. אאז''ן מיוספוס פלאביוס, בית שאן (אז סקיתופוליס בירת הדקאפוליס) היתה בחלקה יהודית ופלאביוס מאזכר אותה בקשר לסירוב יהודיה להצטרף למרד הגדול. היהודים וה''נכרים'' תושבי בית שאן נלחמו ביחד במורדים היהודים, מה שלא מנע אח''כ מן הנכרים לטבוח ביהודים. נדמה לי ששאלת היחס בין האתנוסים השונים בממלכת הורדוס כחלק מן העולם ההלניסטי היא יותר סבוכה ממה שאפשר להתרשם מדיווחים חד צדדיים מאותה תקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. היחס הנכון בין הלאומיות הישראלית לבין הזהות היהודית הוא לדעתי נושא חלש לויכוח. אין יחס נכון, יש רק התגלגלות של מהלך ההיסטוריה. הסירוב לוותר על הזהות בין הדת היהודית לעם היהודי טבעי ומובן. להעמיד משקל נגד לדת היהודית הוא לא דבר של מה בכך. ב. מגמות התבוללות והטמעות באורח טבעי התגברו כאשר היהודים חיו בסביבה פלורליסטית, ולא השפיעו במיוחד על הזהות של העם. בתקופות קודמות של שלטון עצמי נותרה הדת מרכז החיים. בית המקדש היה המגדלור והעליה לרגל אירוע מרכזי. הפרק הנוכחי של שלטון עצמי, בגלל הנסיבות ההיסטוריות ואחרות, תוקף לראשונה את הזהות בין העם היהודי לדת היהודית, תוך שהוא יוצק ערכים לעתים מקבילים, לעתים חלופיים, לערכים המסורתיים. הציונות, התחדשות השפה העברית, הקיבוץ, צה''ל, ספרות ומוזיקה (שיונקות בלי בושה גם מהמקורות הדתיים). כל אלה מקורות רבי עוצמה לתוכן חדש שנמזג כל העת לזהות היהודית החדשה. ג. הילדים בגנים לומדים את חגי ישראל. החגים הדתיים ויום העצמאות מקבלים מעמד שווה בנפשם. לגיבורים עממיים דתיים כמו שמשון ובר כוכבא מצטרף טרומפלדור שמסר נפשו על קידוש הארץ. יתכן שבגני ילדים בבני ברק יום העצמאות אינו נחגג, ובבית הספר לא מספרים שם על טרומפלדור. זה לא משנה. הזרם המרכזי בחינוך מנחיל לילדי הגן מסורת יהודית שכוללת את ביאליק ונעמי שמר. אני לא יודע האם ''שש וחצי, מחר יום הולדת'' יהיה ביטוי מוכר בעוד מאה שנה. זה לא משנה. כשם שאתה לא חייב לדעת לצטט את גתה כדי להיות גרמני. כשאתה גרמני גתה וניטשה כבר מזוגים לתוך הרקע שלך. כשאתה יהודי הרמב''ם נמצא לך ברקע גם אם אתה לא יודע מי זה בכלל. אני מאמין שגם יוסי בנאי ודן בן אמוץ כבר נמצאים שם ברקע של ילדינו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |