 |
השאלה היא עמוקה יותר ממה שנראה במבט ראשון.
אני זוכר חשיפה תקשורתית לדעות של אביב גפן, אורנה בנאי, אריאל זילבר, מאיר אריאל המנוח, אריק אינשטיין, שלום חנוך, אחינועם ניני, חוה אלברשטיין ועוד אמנים אקספרסיביים רבים שפוליטיקה היא אולי אמונתם, אך לא אומנותם.
מדוע? מדוע כאשר אדם הוא זמר, הוא ימצא במה לדעותיו באחד מעיתוני הצמרת של ישראל, ואילו אנשים דעתנים שאינם מחוברים לתקשורת יכולים להתבטא רק בקלפי או באתרי אינטרנט דוגמת "האייל הקורא" (אגב, הראיון עם רועי ארד הוא דוגמא ליצור כלאיים. אתר תוכן אינטרנטי המפרסם ראיון עם סלבריטאי מקומי בפורמט מגזיני ונותן חשיפה נרחבת לדעותיו הפוליטיות).
אינני מתנגד לכך שכל אדם יוכל להביע את דעתו, אך רמי הויברגר זכה לחשיפה לא בשל דעותיו, אלא בשל היותו שחקן, וחבל. לכן, מבחינה מסויימת, הראיון הוא עם השחקן מ"הבורגנים" ולא עם האדם ששמו רמי הויברגר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש