בתשובה לאחיה, 13/09/11 11:40
מס על שמות לועזיים 581500
אם אין הבדל בין אימוץ מילה שאין לה מקבילה עברית לבין החלפת מילה עברית קיימת בזרה ועוד לצרכי פרסום? מיתוג זר הוא מכוער, אימוץ מילה זרה שיש לה מקבילה עברית הוא בור, ואימוץ מילה זרה שאין לה מקבילה עברית הוא בלתי נמנע. לדעתי, לפחות.

שאלה מרתקת, אגב, היא הקשר בין לאומיות לשפה, אבל לא רק הקשר בין גאווה לאומית או ציונות לחדירת מילים זרות, אלא גם העניין הזה בתקופה העתיקה. האם שאלו מילים זרות אצל המלך דוד כפי שעשו תחת הורדוס וזאת בהשוואה לחדירת מילים זרות בימי הביניים ובישראל של היום.
מס על שמות לועזיים 581504
אני לא יודע בדיוק אם היו מילים שאולות בזמנו של דוד, אבל היה מלך שאול.

בכל מקרה, מילים חדשות למושגים לועזיים חדשים שאין להם שמות קיימים מומצאות כל הזמן. חלק מהן מצליחות להיקלט (לפעמים רק לאחר דור שבו משתמשים בהם בספרי לימוד בעברית). יותר פשוט לכתוב בעברית עם מילים שנוח להטות.
מס על שמות לועזיים 581535
עד כמה שאפשר לדעת היו מילים זרות שחדרו לעברית גם בתקופת התנ''ך

''יין'' זו כנראה מלה זרה

''עדן'' בביטוי ''גן עדן'' היא כנראה שאילה משומרית

משה,מנשה ופינחס הם שמות מצריים
מס על שמות לועזיים 581544
דלת, היכל, חלון, חריץ, טיט, יסוד, כותל, כיור, כף, לבֵנה, מזוזה, מלבן, משכן, סוכה, סולם, סף, תא, אגם, עדן, תהום, תל, מבול, נדבה, איכר, גן, חמאה, ארון, איגרת, ספר, ללמד, בירה, כפר, מחוז, שפט, מסלול, מחיר, ערבון - כולן מאכדית.
וחוץ מהן - גם עץ, שקד, אזוב, ערפל וזיק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים