בתשובה לאנטילופה, 16/09/11 21:11
581690
אותי דווקא מסקרן כיצד ניתן לדאוג שבמהלך השיעור יעיינו התלמידים בחומר הלימוד במקום בפייסבוק, האייל הקורא, אתרים לחינוך מיני ושאר מרעין בישין.
581692
והיום איך מונעים מהם לקרוא תחת השולחן פורנו או תנ"ך?
581700
היום המבט מופנה לכיוון הלא נכון ויש חפץ מרשיע שלא היה אמור להימצא שם כלל. חשוב למשל על ספר יהושע (מוצג מס' 1) המונח על הברכיים (מוצגים מס' 2 ו-‏3 בהתאמה) בבי"ס תיכוני א' בת"א בשיעור אזרחות. מחר? סדום ועמורה כמעט ללא אופציה להרשעה.
581715
אפשר שבכיתה הילדים לא ישתמשו במחשב משלהם, אלא במחשב (או מין מסוף טיפש למדי, או מחשב שקונפג לכדי מסוף טיפש) של בית הספר. זה נראה לי כמעט הכרחי, מעוד סיבות.
581717
או פתרון שיעבוד בשנים הקרובות: קורא עם מסך של קורא ספרים: לא נוח לשימוש כללי כמחשב. מצד שני, זה לא ימנע מהתלמידים לקרוא בו את התנ"ך או חומר פורנוגרפי בשחור-לבן.
581721
אבל אז אתה מפסיד גם הרבה מהיכולות הלימודיות של המחשב, לא? אני יוצא מהנחה שאם כבר שמים מוח אלקטרוני על כל שולחן, חבל להסתפק בכך שהוא יהיה רק שקול דיגיטלי של ספר הלימוד הניירי.
581727
אילו יכולות לימודיות יש למחשב שיש טעם לנצל בשיעור עם מורה בשר ודם?
581728
מעניין כיצד מתמודדים עם הבעייה במדינות הים.
581752
חוסמים את הגישה לאינטרנט.
חסימת אינטרנט 581754
ומה עם אינטרנט סלולרי שמגיע לטאבלט?
חסימת אינטרנט 581757
מחזירים את השימוש במקל.
581759
בבי"ס בארה"ב קורים שני דברים:
1. התלמידים לא קונים ספרי לימוד, אלא מקבלים אותם להשכרה מביה"ס.
2. כל המחשבים בביה"ס מחוברים לרשת ביה"ס, ובה מגבילים את האתרים אליהם יש גישה. כך שהתלמידים (והמורים) יכולים לגלוש לכל מה שאינו רשת חברתית, יוטוב או בעייתי בפוטנציה.
581777
א. כל מה שאינו רשת חברתית כולל גם שרתי פרוקסי?

ב. אין חומר לימודי מועיל ביוטיוב?
581779
בבריטניה, לפחות ביסודי, זה הרבה יותר פשוט:
1. אין ספרי לימוד. יש ספרי קריאה (שהילדים מחליפים בספריה בבית ספר) ודפי עבודה (שהמורים מחלקים לתלמידים). על תספרו לאמ, אבל איכשהו, גם בלי להסתכל על שני דפים בספר, הילדים מצליחים ללמוד.
2. בנוסף יש "רשת חברתית" לבית הספר, שהילדים משתמשים בה כמו בפייסבוק, רק שהמורים יכולים לפקח...
581835
בבית הספר בו אני למדתי לא היו מחשבים בביה"ס. אפשר לומר שכולם היו מחוברים לרשת ביה"ס, אבל לא לזה התכוון המשורר. לעומת זאת התלמידים לא קנו ספרי לימוד, אלא קיבלו אותם בהשאלה‏1 מביה"ס‏2.
אבל זה לא היה בארה"ב, אלא במדינה אחרת.
____
1 ניתן להתייחס לזה כאל שכירות, כיוון שהדבר היה כרוך בתשלום כלשהו, גלובלי (כלומר לא תלוי במספר הספרים שנזקקת להם), ולמיטב ידיעתי גם מסובסד (כלומר פחות ממחיר רכישת הספר חלקי מספר מחזורי ההשאלה) או למצער במחיר עלות (שכמובן היה נמוך יחסית למחירי השוק, ולו רק בגלל הכמויות הנרכשות).
2 למען הדיוק לא בית הספר כי אם העיריה, שהיתה הבעלים של בית הספר (זה שבו למדתי ועוד רבים אחרים).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים