בתשובה לברקת, 19/09/11 9:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא כל-כך יודע היכן להתחיל, כיוון שכמעט שום מלה שם אינה אמת. אולי מוטב שאשאל אני את הכותבת - היכן הנימוקים? "הרי ש"שכונות הרחבה" חדשות, המוקמות במושבים על אדמות חקלאיות של המדינה," - שקר. "אף שתושבי השכונות הללו אינם מצטרפים לאגודות השיתופיות של המושב או הקיבוץ" - שקר. "עשרות מושבים וקיבוצים קיבלו בשנים האחרונות אישור ממינהל מקרקעי ישראל להקים "שכונות הרחבה", המוקמות על אדמות שהמדינה העמידה לרשותם בעבר לצורכי חקלאות" - שקר. "רוב השכונות המוקמות נהפכות במהרה לשכונות יוקרה בה מתגוררת אוכלוסייה הומוגנית," - שקר. "הקריטריונים המחמירים משאירים בחוץ בני מיעוטים ועולים חדשים" - החלק האחרון הוא שקר. "באמצעות הצבת תנאי השירות בצה"ל כתנאי קבלה הכרחי," - שקר. "גם היהודים שאינם משתייכים לשכבה החברתית-התרבותית שאליה משתייכים חברי המושב נשארים בחוץ" - שקר. "המעמד הבינוני עושה לעצמו שדרוג על אדמות המדינה ובסיוע המדינה" - שקר. "רווקים, משפחות חד-הוריות, ידועים בציבור וזוגות שנישאו במסגרות אלטרנטיביות לא יתקבלו." - שקר. "כל היישובים דורשים שהמועמדים יהיו אחרי שירות צבאי מלא" - שקר. "חיילים בשירות סדיר לא מתקבלים ליישוב" - שקר. "מי שעבר את גיל 45 יתקשה לקנות בית ביישוב קהילתי או במושב, מעל גיל 60 זה כבר בלתי אפשרי." - שקר. "סלקציה מקוממת ומזכירה זמנים אחרים שכולם רוצים לשכוח" - גודווין. "מדובר בהליך הרסני מבחינה חברתית-כלכלית, שיוצר חברה סטריאוטיפית, גזענית, מבודלת, שסועה, מנוכרת וחסרת סובלנות" - שקר. "מנהל מקרקעי ישראל לוקח את האדמות ששייכות לציבור ומקצה אותן למי שהוא רוצה" - זו להערכתי האמירה הלא שקרית היחידה במאמר. "יש כאן חלוקה לא צודקת של משאבים המאפשרת לקבוצות חזקות להתחזק עוד יותר" - שקר. "שכונות ההרחבה" פותרות למושבים את בעיית החובות לבנקים שנוצרה בעקבות משבר החקלאות של שנות השמונים" - חצי ראשון אמת, שני בורות. "הוועדות משווקות תדמית יוקרתית, שמאפשרת למושבים לגבות כסף רב עבור הבתים" - שקר מהול בבורות. כל הפסקה המוקדשת לאותם "מכוני אבחון אישיות", היא תערובת מוזרה של בורות תהומית ושקרים. וואו, זה היה מעייף. יש בעיות אמיתיות עם הליכי קבלה ליישובים, אין צורך בבדיות כדי להעלות אותן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הגודווין אתה ודאי צודק (אולי באמת אערוך שם). לגבי כל השאר - תודה על פירוט ההאשמות, אבל הוא לא עוזר לי ולא מסביר את עמדתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בדיוק "עמדה", מעבר לכך שאני לא חובב של סילופי עובדות, ומעבר להיותי חבר ישוב קהילתי. אני אשתמש כאן במילה הכללית "יישוב" ללא הפרדה בין קיבוץ, מושב שיתופי או יישוב קהילתי, אף כי בפועל ההבדלים מהותיים. נתחיל לעבור על הטענות שהועלו (הניסוחים שלי): 1. ביישובים של היום אין ערבות הדדית כלכלית או חברתית, ולכן אין משמעות לביטוי "התאמה לקהילה". נימוק מעניין, הבעייה איתו הוא שהוא שגוי מן היסוד. להרבה ישובים קטנים יש רכוש משותף, מרחב ציבורי משותף, וכסף מזומן משותף. לחלקם יש גם פנסיה משותפת, ביטוח משותף, ומערכת חינוך משותפת. לרבים יש חובות משותפים. 2. המצטרפים החדשים משלמים הון, אך אינם מקבלים את חלקם בנכסי היישוב. כהצהרה כללית זה שקר די מכעיס, כיוון שהמציאות האבסורדית הפוכה לחלוטין: בהרבה יישובים מצטרפים חדשים נהיים בן לילה *שותפים שווים* בכל נכסי האגודה השיתופית. שמעת נכון - שווי זכויות. כל מה שבנו מקימי היישוב במו ידיהם, בשנים של עבודה קשה, בזמנים בהם איש לא רצה לגור ביישוב המוזנח, נהיה כעת משותף לכל מאן דבעי שחשקה נפשו בווילה בצפון. זה לא חייב להיות כך - הכל תלוי במודל פירוק השותפות שנעשה, במצב שיוך הנכסים ובעוד אלף ואחת פרטים טכניים. 3. המושבים מרוויחים הון על ההרחבות. כמדומה, זהו הטיעון המשונה ביותר. ראשית, הדרך הבטוחה למקסם את עלות הנכסים בהרחבות היתה להוציאן למכרז פומבי לכל המרבה במחיר. וועדת הקבלה מקיאה מהישוב אוכלוסיות שיש להן האמצעים, אך אינן מתאימות לאופיו. שנית, הרווח של מושב מהרחבה, אם נניח לרגע שיש כזה, אינו תלוי כלל בשווי הנכס. שלישית, מירב היישובים שאני מכיר, עושים מאמצים גדולים להוזיל את עלות הבנייה ככל הניתן, מתוך תקווה לאפשר לאוכלוסייה צעירה להצטרף ליישוב. 4. כל מי שאינו <X>, לא יתקבל ליישוב. נו, זה פשוט לא נכון. עולים חדשים? יש בארץ ישובים שיש בהם יותר עולים חדשים מאשר צברים. 5. מכוני אבחון, שירות צבאי. הנושא זכאי לסעיף משלו. מקור החיוב במכון אבחון, שמוסכם על כולם שהוא קשקוש מגוכך, הוא בדרישות הסוכנות, שהיתה שותפה במימון הקמתם של לא מעט יישובים בארץ. גם חובת השירות הצבאי משם. בפועל לוועדת הקבלה אין שום חובה, לכאן או לכאן, להתייחס לתוצאות האבחון, אך היא מחוייבת לבצע אותו, כיוון שבהיעדרו היא מסתבכת משפטית עם מועמדים שנדחו. הטענה כי היישוב מרוויח כסף מהתהליך העקום הזה נראית לי על גבול הוצאת הדיבה. בואי נתפשר על - שקר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |