בתשובה לברקת, 21/09/11 9:32
המלך הוא עירום 582400
יש הבדל בין החפצה לבין הצגה של גילוי מיניות. החפצה היא בעיני המתבונן (ויכולה להסתייע באלמנטים מתוך מה שמוצג), ועוד שהצגה היא בידי המציג.

קראתי לא מעט טיעונים של בני ובנות אסכולה מסויימת שמתאמצת לחפש את האספקטים המיניים בתמונה (פיה פתוח, עיניה מצומצמות, ראשה מוטה לצד והיא מניחה את רגל שמאל לפני רגל ימין וכו'), ובזאת מחפיצים את הדמות המצולמת.

לא בדיוק הבנתי מהו "סובייקט עתיר מיניות שאינו מוחפץ". אפשר דוגמאות גרפיות?
המלך הוא עירום 582417
קזנובה, נניח?
כל דמות שעל פי היצירה יש לה קיום אנושי מעבר ליכולתה להסב הנאה מינית.
המלך הוא עירום 582443
אני מבקשת דוגמא מתחום הגרפיקה, ואת מביאה לי דוגמא מתחום המלל.

אפשר להפוך את הדוגמא ליותר גראפית, ולשאול, למרות רב תכונותיה של הדמות המגולמת, אם אני לא מתייחסת כצופה כל הזמן לתכונותיו החומריות של הית' לג'ר?
אני מבקשת לציין גם שבסרטים פורנוגרפיים לדמויות יש קיום אנושי מעבר ליכולתן להסב הנאה מינית (תמצאי שם הרבה סוג'טים על חברות, משפחתיות ורוח השיתופיות).

כפי שכתבתי לג'וד, כתינוקות אנחנו מחפיצים את האם, היא לא חדלה בגלל זה להיות סובייקט רב עוצמה. אפקט "מחיקת הסובייקט" קיים, אבל לא בצורה בלתי הפיכה...
המלך הוא עירום 582494
הדוגמא המיידית שעולה לראש היא זו של רודן, האדם החושב. אבל יש עוד רבות

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים