בתשובה לאייל ותיק, 26/09/11 16:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון שעבור חלקיק, בעל מסת המנוחה השונה מאפס, שנע במהירות האור, יש מערכת אינרציאלית בה האנרגיה שלו אינסופית. אבל מה לגבי חלקיק שנע במהירות הגדולה ממהירות האור (tachyons). כל עוד מהירותם נותרת גדולה ממהירות האור אנו נמנעים ממצב פרדוקסלי, וניתן ל"הציל את התאוריה" בעזרת שינויים מסוימים (מסה כמספר מורכב). יתכן אפילו שמצב דברים כזה עשוי לעזור בנסיון לפתח תורה קוונטית רלטיויסטית מאוחדת (האם משהו חקר זאת אינני יודע). בכל מקרה ככל שאני שומע יותר על הניסוי אני מבין שנותרה דרך ארוכה ביותר לפני שהתוצאות יוכרו על ידי קהילת הפיסיקאים. רוב הפיסיקאים מהמרים נגד נכונות התוצאה אבל ימים יגידו. (או שלא) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקפיצה ל-"מסה מדומה" (ולא מרוכבת) נראית לי זריזה מדי. מה המשמעות של מסה כזו? איך היא מתנהגת עם גרביטציה? ובעיקר: אנחנו מכירים את הנייטרינו ואין לו מסה מדומה. אם עכשיו גילו חלקיקים שהם בעלי מסה מרוכבת הם לא חלקיקי הנייטרינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד כמה בעיות עם קונספט ה-"מסה המדומה": הראשונה היא שמסה היא כמובן אנרגיה ולכן אנחנו צריכים גם לדבר עם אנרגיה מדומה, והשניה היא שמחוק שימור המסה-אנרגיה אנחנו החלקיקים הללו לא יוכלו לעבור שום אינטראקציה עם חלקיקים בעלי מסה ממשית, ומכאן ברור שלעולם לא נראה אותם. בעיה שלישית, טכנית מעט יותר, היא שמכיוון שהנייטרינו הוא ספינור, הרי שבלגרנז'יאן דיראק המתאר אותו המסה מופיעה בצורה לינארית1. מסה מדומה פרושה שהפעולה שלנו אינה ממשית ומכאן גם זרם ההסתברות הקוונטי הולך לפח. 1 מימד הנייטרינו הוא 3/2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 בדיחה טובה, אה? בארור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שזו נקודה מעט טכנית, לא? אם אתה רוצה אני יכול לנסות להסביר קצת יותר, אבל אני לא בטוח עד כמה זה מעניין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |