בתשובה לאלמונית, 26/09/11 18:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מבקשים בלי חריף, ומתמודדים עם החריפות הבינונית שמקבלים :) במסעדות לתיירים המנות פחות חריפות, הרבה מנות מורכבות ממנת אורז לבן עם תוספת עשירה בצד, כך שאפשר למתן את החריפות אם משנים את היחס בין האורז למנה "עם הטעמים". או שמקללים עד שמתרגלים. בעניין הרגישות אין לי מה לומר. הודו לא מדינה נקייה ואם יש רגישות מיוחדת שיכולה להיות מסוכנת - לא הייתי לוקחת את הסיכון.1 אם זו "סתם" קיבה רגישה, פשוט להקפיד יותר בהתחלה על מה שאוכלים (לא ירקות טריים, לא בשר, לא ביצים, לא מזון מדוכני רחוב, לשים לב לאיזה מסעדות נכנסים, לא מים מהברז), להצטייד בכדורים שמאטים פעילות מעיים ומלחים, וכשקורה משהו, לעצור לכמה ימים. כמו כולם.2 1 אבל זה נכון, גם אם ברמות משתנות, לגבי כל מדינת עולם שלישי. 2 פגשתי את אמא שלי ברג'אסטן אחרי חודשיים של טיול. אחד הדברים הראשונים שאמרתי לה היה "את תראי, בחודש הראשון בהודו כולם מדברים על הקקי שלהם.4 זה כמו קסם - יכולים לשבת סביב שולחן אחד דוגמנית על, מדענית טילים, צלם חדשות, חייל משוחרר ומורה למתמטיקה, אפס הכרות קודמת ותחומי עניין משותפים, תוך חמש דקות הם ישוו יציאות - צבע, מרקם ותדירות". היא צחקה. שעתיים אח"כ פגשנו דוקטור דני שהתיישב איתנו לארוחת צהרים. פחות מחמש דקות(!) אחרי שהציג את עצמו, הוא כבר ילל על הבטן שלו.3 3 איך אפשר שלא לאהוב מדינה שמקלה כל כך על פתיחה בסמול טוק, איך. 4 אחרי חודש את עוצרת ופתאום קולטת שכבר שלושה ימים לא שמעת על הקקי של אף אדם זר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לוקח את הדיון לכיוון אחר: פעם עבדתי בשירותה של חברה פרמצבטית גדולה שמייצרת, בין השאר, תחליף חלב לתינוקות (פורמולה). הם ערכו ניסוי קליני גדול בו השתתפו כ-10000 תינוקות, שקיבלו סוגי הזנה שונים (לפי בחירת ההורים) - פורמולה של החברה, פורמולה של מתחרים, הנקה, חלב פרה וכולי. הורי כל תינוק ניהלו יומן ובו תיעדו כל יום את הקקי של ילדם האהוב: ריח, צורה, מרקם, צבע, תדירות ועוד. עלי הוטל לנתח את הנתונים ולבדוק האם הקקי, (סליחה, תוצרי מערכת העיכול) של תינוקות שהוזנו בפורמולה של החברה עדיף על זה של תינוקות אחרים. סיפרתי את כל הסיפור הזה, בהפשטות הנדרשות, לבני הבכור שהתעניין מה אני עושה בעבודה (הוא היה אז בן 5). הבחור הקשיב בעניין, ולבסוף שאל: אבל כל התינוקות האלה, כשהם בוכים הם לא מפריעים לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיאור הססגוני...:} | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכרוני המעומעם עדיין נכון... גם בצבא בתקופה הראשונה (ובמילואים עד הסוף המתוק) מרבים לדבר על יציאות (אם כי לא זכור לי שדובר בצבע ובמרקם - בעיקר דובר על תדירות ומשך היציאה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רופא שאל חייל שהגיע אליו בגלל כאבי בטן איך היציאות. ''חרה,'' ענה החייל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |