בתשובה לאיציק ש., 13/10/11 0:46
ותשקוט הארץ ארבעים חודש 584175
נכון (למדד המחירים לצרכן, או לשכר הממוצע או החציוני או של הבכירים או משהו). בכלכלה הכאוטית של ימינו זה נראה לי כמעט מובן מאליו.
ותשקוט הארץ ארבעים חודש 584178
וההסכם, שאותו הם דרשו לפתוח, כולל כזו הצמדה? ההסכם הקודם - לא.
ותשקוט הארץ ארבעים חודש 584179
אני לא יודע, ולא הבעתי התנגדות לדרישה לפתוח את ההסכם. אם הוא לא כלל הצמדה, אז מן הראוי היה לפתוח את עניין ההצמדה ולהישאר עם תשע השנים.
ותשקוט הארץ ארבעים חודש 584184
השמועות מספרות שהאוצר נוהג לחתום על הסכמים שאינם כוללים סעיפי הצמדה, תיקוני שכר עתידיים, וכדומה. זה להבנתי - בצירוף העובדה שחוקית לא ניתן להכריז על סכסוך עבודה שבבסיסו דרישה להפר הסכם חתום - הוא המסלול הסטנדרטי בו מוצאים את עצמם רופאים, עובדים סוציאליים ומורים עם משכורות מגוחכות הן ביחס להתפלגות השכר במשק והן ביחס ליוקר המחיה. אם אכן כך, אפשר להבין יותר ולהתאכזב פחות מהתנגדותם הנחרצת של המתמחים לדרישה שתוקפו של ההסכם יעמוד על 10 שנים.
ותשקוט הארץ ארבעים חודש 584207
יש התנהלות רבת שנים לה אחראים האוצר, קרי- הממשלה וההסתדרות. אחד השינויים העיקריים שהאוצר הצליח להעביר עם תכנית הייצוב של 1985 הוא עיקור תוספת היוקר-למעשה ניתוק השכר מהמדד. הבסיס העיוני למעשה הזה היה שיתוף פעולה של הכלכלנים (מיכאל ברונו ואחרים) לקיבוע התפיסה המוטעית שהשכר הוא הגורם העיקרי לאינפלציה. גם היום אני יכול לשמוע ולקרוא הערות של הכלכלנים הותיקים שאם לא ישמרו על השכר-תפרוץ אינפלציה. הדבר הזה לא היה יכול לקרות ללא שיתוף פעולה של ההסתדרות-לא רק שיתוף מעשי אלא גם בקבלת התפיסה שהשכר הוא אחד מגורמי האינפלציה. אם עופר עייני יתבע בהסכמים העתידיים הצמדה למדד, תהיה עליו התנפלות רבתי של כלכלנים "אובייקטיביים" שתאשים אותו בסיכון כלכלת ישראל בחזרה לשנות ה-‏80. אידלמן היה צריך לשים את ההצמדה למדד כעיקרון בסיסי.
האם אף הסכם שכר אינו צמוד למדד? נדמה לי שיש חוזים אישיים עם מנהלים בכירים שכן צמודים למדד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים