בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 13/10/11 7:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חברים יקרים לצערי נראה שהמתמחים נכשלו קשות בהסברת הסיבות להתפטרות. לא מדובר רק בכסף. מתמחה נוחת במחלקה ביום הראשון לעבודה, ותוך שבוע הוא אחראי על צד שלם במחלקה (כחמישה עשר חולים בדרך כלל). ברוב המחלקות (במיוחד באיזור המרכז) יש *אפס* הוראה. את הרופאים הבכירים אי אפשר למצוא, רובם מתעסקים בבעיות של החולים הפרטיים שלהם בסלולרי, ואחרי שלוש אין עם מי לדבר. מעבר לזה המתמחים נאלצים לעשות תורנות כל שלושה או ארבעה ימים, כולל סופי שבוע, כשכל תורנות אורכת למעלה מעשרים וארבע שעות ללא שינה. אשתי לא זוכרת אפילו איך היא הגיעה הביתה אחרי תורנות כזו. התמחויות אלה נמשכות ארבע או חמש שנים רצופות של התעללות כזו - ללא הכשרה ובאינטנסיביות בלתי מתקבלת על הדעת למקצוע בו צריך להפעיל שיקול דעת בנושאים רגישים. המתמחים בפריפריה לא התפטרו כי אכן העלו להם את השכר וכן ממה ששמעתי מקבלים יותר הוראה במחלקות. היום אשתי מתמחה בארצות הברית - גם שם עובדים קשה - כשמונים שעות בשבוע (למרות שכמעט וחיסלו את התורנויות שכוללות לילות - יום עבודה מוגבל לשש עשרה שעות). השכר גם הוא עלוב - מתחת לקו העוני במקומות רבים - עד סוף ההתמחות. לעומת זאת הדגש הוא על תכנית הוראה טובה. אשתי למדה יותר בשבועיים הראשונים של ההתמחות בארהב מאשר בשנה של התמחות שעשתה באיכילוב. אז נא להפסיק להילחם על פריפריה מול מרכז... המאבק הוא על רפואה טובה יותר - רופאים שמקבלים הכשרה ראויה ושעות העבודה והמנוחה שלהם קצת יותר שפויות. בן זוג של מתמחה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאבק כזה היה יכול להיות מקובל ומכובד הרבה יותר, אבל אותו יש לנהל מול הנהלות בתי החולים, לא מול האוצר. לא פקידי האוצר הם אלה שקובעים את רמת ההכשרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי תנאי העבודה אין מאבק מכובד מלבד התפטרות. כי השלב של שביתה מיצה את עצמו והוכח חסר תועלת. המילה "מאבק" שבה אתה משתמש היא מילה ריקה מתוכן, איזה מאבק אפקטיבי יש מלבד שביתה ? מבחינה עניינית אני גם לא רואה הבדל בין "שביתה נגד הממשלה" לבין "שביתה נגד בית החולים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממש טועה. האוצר כן קובע, כי הכל עניין של תקנים ושכר. אם למומחה היה שכר ראוי שהיה מייתר את יציאתו לקליניקה הפרטית אחרי הצהריים, ואם היו יותר תקנים למתמחים ( והם לא היו צריכים להטחן בתורנויות כ-ל הזמן) ואם היו יותר תקנים למיטות והעומס היה קטן, אז כן, היה סיכוי שההוראה תשתפר. ומה לעשות, משרד האוצר אחראי על תקנים ושכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתב בן זוגה של המתמחה, בארה"ב השכר של ההמתמחים נמוך עוד יותר, והשעות קשות גם כן, אבל רמת ההוראה גבוהה הרבה יותר, כך שזה לא עניין של תקנים ולא של שכר, אלא של נורמות והוראות של בתי החולים עצמם. ולידיעתך, מומחים בבתי החולים הממשלתיים בהחלט מקבלים שכר ראוי (עשרות אלפי שקלים, ובצדק), והעבודה הפרטית (שאני לא חושב שצריך למנוע מהם לבצע אותה כל עוד היא מחוץ לשעות העבודה במערכת הציבורית) מתגמלת ברמות מאוד גבוהות. לא מדובר על הלחם והחמאה אלא על הקצפת. יתר על כן - למומחים הבכירים (במיוחד מנהלי המחלקות) התואר במערכת הציבורית משמש כמקדם מכירות בשוק הפרטי. לצערי גם לא ראיתי שדרישה כזו (התמחות אמיתית) בכלל הועלתה ע"י המתמחים. נהפוך הוא - אחת הדרישות שלהם היתה לבטל את הסעיף שהוסכם עליו, לפיו מומחים יחויבו לבצע תורנויות גם הם (!). איך זה מסתדר עם מה שכתב בן זוגה של המתמחה?! לא צריך יותר תקציבים ויותר תקנים, אלא יותר פיקוח, יותר ניהול ויותר הדרכה - והפיקוח על שעות העבודה ("החתמת הכרטיס") הוא צעד נכון בכיוון זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך בהחלט - את מתכונת העבודה המתמחים יוכלו לשנות רק בהידברות עם הנהלות בתי החולים. אחת הבעיות בכך היא שלבתי החולים אין תמריץ לשנות את תנאי העבודה של המתמחים - שביתה בנושא הנל היתה יותר לגיטימית בעיניי. דרך אגב, בארהב הגוף שמגבה את המתמחים בעניין הזה נקרא ACGME - Accreditation Council for Graduate Medical Education זו זכות לבית חולים לקבל מתמחים, ומי שמכתיב את תנאי העבודה של המתמחים (שעות עבודה ותכנית הוראה למשל) הוא ה ACGME אם בית החולים לא עומד בתנאים - הוא לא מקבל מתמחים. כאן עולה שוב הנקודה המצוינת שלך - ACGME לא קובע דבר וחצי דבר בקשר למשכורת. גוף עם סמכות כזו בארץ יכול היה לתרום רבות לאיכות תקופת ההתמחות. חג שמח... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלים אחרות - שוב חזרנו לעניין העברת התקנים לבתי חולים ראויים יותר (כאלה שאצלם המתמחים לא מתפטרים במסות) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |