בתשובה לאיציק ש., 13/10/11 7:56
הידיעה אינה נכונה, בלשון המעטה 584246
ההתפטרות אינה חוקית. עובדה זו נקבעה בבית המשפט.
אתה חושב שבית המשפט טעה? ניתן לערער בבג"ץ. ישראל עדיין מדינת חוק.
התקפה אישית על שופטת רק בגלל שהחלטה שהיא קיבלה לא מקובלת עליך היא חציית קו אדום, אפילו בשביל סוציאליסטים.
הידיעה אינה נכונה, בלשון המעטה 584248
אפשר לחשוב שאיציק הוא איש ציבור, שהתבטאותו מערערת את מעמד בתי המשפט. בתגובה באייל לגיטימי ונהוג לבקר שופטים, גם על בסיס רושם מצטבר.
הידיעה אינה נכונה, בלשון המעטה 584304
אפשר לבקר פסיקה, מנימוקים ענייניים. לא מקובל עלי להתקיף אישית שופט בגלל פסיקה.
הידיעה אינה נכונה, בלשון המעטה 584342
אני לא כל כך מבין את הכלל, אבל אם הכלל מכיר במידתיות, אז אני חושב שהתגובה של איציק עמוק בתחום הלגיטימי.
הידיעה אינה נכונה, בלשון המעטה 584322
ישנו תהליך ארוך והדרגתי של שינוי אופיו של בית הדין לעבודה. בעניינים קטנים ואישיים הוא עדיין די הגון. בעניינים של קבוצות עובדים, בית הדין לקח באופן כללי את הקו שאמוק לשמור על "הסדר הציבורי". מבית דין הוא הפך למוסד ש"שומר על הסדר". החוקיות או אי החוקיות של ההתפטרות איננה נושא משפטי למרות שהיא נעטפת בעטיפה של מלל משפטי. היא עניין של שמירה על הסדר הציבורי, והסדר הציבור יכול להיות סדר מעוות. אינני יודע מה המתמחים רוצים לעשות וכיצד הם יפנו לבג"ץ; נראה לי שאם הפניות תהיינה אישיות, הבג"ץ יקבל את העתירות-למרות מה שכותבים באום בהארץ ורן רזניק בישראל היום. תאר לך שתבוא רופאה צעירה ותאמר שהיא אינה רוצה יותר לעבוד היכן שהיא עובדת; זה פוגע במשפחתה, ביחסי הזוגיות שלה וכד'. מה יאמרו לה שופטי בג"ץ? שזה בכלל לא נתון להחלטתה היכן שהיא עובדת? השופטת התבלבלה קצת במהלך השנים והיא רואה את עצמה מייצגת את המדינה ומערכת יחסי העבודה ואילו הפרטים טואטאו מהשולחן. אם אנשי האוצר, משרד הבריאות וראש הממשלה היו יודעים שהם אינם יכולים לקבל ממנה את ההחלטה שהיא נתנה - היה כבר הסכם. אין לי ספק שכל המבנה של יחסי העבודה- כולל לוקי האגודים המקצועיים, אופן הייצוגיות וכו' צריכים לעבור שינוי. תפיסת הדמוקרטיה של ההתאגדות שרואה בתהליך הדמוקרטי כמתמצה רק בבחירות פעם במספר שנים היא מוטעית.
הידיעה אינה נכונה, בלשון המעטה 584375
פה נעוצה הטעות שלך - יש כבר הסכם.
הידיעה אינה נכונה, בלשון המעטה 584384
ההסכם מבטא את הרעה החולה השניה של שוק העבודה: היותם של האגודים המקצועיים לא רק ארגונים הפועלים לטובת העובדים, אלא גם גופי שליטה. ההסתדרות הכללית היתה תמיד גוף שליטה הקשור לשלטון. זו אחת הסיבות שהיה כל כך קל להקטין ולהחליש אותה כשלא כל כך נזקקו לה. ראינו את זה בשביתת המורים העל יסודיים, בשביתת העובדים הסוציאליים וכעת- במאבק הרופאים. תגובות האוצר לפני החתימה על ההסכם הראו יותר מכל את חולי מערכת האגודים המקצועיים: "שהר"י תשתלט על המתמחים". הם לא אמרו חס ושלום שהר"י תבדוק מי תומך בהסכם ומי לא- האם הציבור שהיא אמורה לייצג תומך בהסכם. בשביל האוצר האגוד המקצועי הוא אמצעי שליטה. עכשיו נוח לדבוק בגישה המשפטנית הצרה שיש הסכם ופריצתו תהרוס את מערכת יחסי העבודה. מה שהורס את מערכת יחסי העבודה זו השיטה הלא דמוקרטית בעליל של האגודים המקצועיים-חוץ מכוח לעובדים.
בזמנו אם אני זוכר היטב, הציעה לימור ליבנת ששביתה תדרוש הצבעה של העובדים; מניעיה היו החלשת האגודים וההסתדרות ראתה בזה קזוז בלי. כבר אז חשבתי שהרעיון יחזק את האגודים אם כמובן לא ידרוש רוב בלתי הגיוני וגם יכלול הבאת הסכם להצבעה -אינני בטוח שהסעיף הזה היה בהצעתה של לימור לבנת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים