בתשובה לטווידלדי, 26/10/11 8:13
הסבר אחר 585732
כפי שאתה בעצמך מציין, עניין האקטיביזם הוא מיתוס יפה ונחמד, אבל לא ממש קשור למציאות. הביטויים ה''אקטיביסטיים'' ביותר שיצאו מברק היו בפסקי דין שבהם הוא נמנע מפסק דין מפורש נגד המדינה. וזה לא האקטיביזם השיפוטי שמרגיז את החרדים, למשל, אלא ההגנה על הומוסקסואלים, הסירוב לספק לפוליטיקאים מושחתים שלהם הגנה מפני הפרקליטות, וכיוצא באלה.

יש נטיה לממשלות ישראל בדור האחרון להשאיר ואקום שלטוני ולהשאיר לבית המשפט להוציא להם את הערמונים מהאש. בית המשפט לרוב מסרב להתערב. אני לא השתכנעתי שיש קשר בין האקטיביזם האמיתי של בית המשפט לבין הכעס שהוא מעורר. יש קשר בין ההגנה על מיעוטים לבין הזעם של מיעוטים אחרים ששונאים אותם. אם אני צודק בזה, זה אכן דומה לאיסלמיסטים הקיצוניים, שזועמים על ארה''ב לא בשל תמיכתה במשטרים אפלים (כפי שנפוץ להאמין במקומותינו) אלא משום שהיא סיפקה הגנה למיעוטים שנואים. הפעולות של ארה''ב במזרח טימור ובסומליה, למשל, היו ברשימת העוולות שהציג הארגון.
הסבר אחר 585737
זה ששופט שכתב נגד ההתנתקות (וגם נגד חוק האזרחות, וגם את בג"ץ עמנואל ועוד) הוא אקטיביסט לא הופך את האקטיביזם למיתוס. ביהמ"ש תחת ברק העצים תהליך שהחל לפניו של תחיבת אפו למקומות בהם נמנע מלהתערב קודם, הרחבת זכות העמידה והגעה למחוזות אבסורדיים בהם, למשל, לדיראני - לוחם אוייב שגורש - יש זכות לתבוע את המדינה לאחר גירושו, או לאקטיביזם נוסח לוי שבו כל החלטת ממשלה שהיא היא עניינו של ביהמ"ש. להיתלות בכך שלוי היה אקטיביסט מאין כמוהו זה בהחלט דומה להשוואה שלך לאל קעידה*: הוצאה מהקשר ודמגוגיה לשמה.

*ונעזוב את העובדה הזניחה שבסומליה ארה"ב (ופאקיסטן ומצריים ועוד) לא 'סיפקה הגנה למיעוטים שנואים', ובמזרח טימור עיקר הפעולה הייתה בכלל אוסטרלית וניוזילנדית. אה, כן, ובראיון המפורסם שלו מ-‏1998 בין לאדן מצהיר, בתור התחלה:
The call to wage war against America was made because America has spear-headed the crusade against the Islamic nation, sending tens of thousands of its troops to the land of the two Holy Mosques over and above its meddling in its affairs and its politics, and its support of the oppressive, corrupt and tyrannical regime that is in control". אני לא קונה את האמירות שלו, אבל זה לגמרי מוצפיזם להתעלם מהאמירות ולהיתפס להוצאה מהקשר פראית של שני מקרים שבן-לאדן מזכיר דווקא *לא* בהקשר של 'הגנה על מיעוטים שנואים' (ואחד מהם כמובן לא הוזכר ב-‏1998...), בפרט כשהוא גם מזכיר את בוסניה וצ'צ'ניה וסעודיה ומקומות אחרים ומציג את הדברים דרך הפריזמה של מלחמת דת ואימפריאליזם אמריקאי\מערבי..

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים