בתשובה להיא, 28/10/11 0:13
כדאי להבחין בין שתי תופעות. 585855
כמובן. בשניים.
באחד‏1 הוכנסו שינויים רבים כל כך עד שלא היה המון קשר בינו לבין טקס הנישואין היהודי המקורי, ואת "אם אשכחך ירושלים וגו"' המירו בני הזוג ב"נאזכר את החורבן והאסון‏2.
השני‏3 לא נבדל מטקס אורתודוכסי במאום, למעט חילופי טבעות ולמעט הצנזורה שהפעיל הרב על "תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". אחי, אגב, לא היה כל כך מוכן לזה, והתחיל להגיד את ההמשך.

אני תוהה למה נושא ירושלים כל כך רגיש אצל הרפורמים‏4.

1 חברים טובים שלי
2 לא נאמר איזה. אסונות רבים יש בעולם.
3 חתונתו של אחי
4 במניין רפורמי אליו הלכתי פעם ביו"כ צנזרו את "וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה" מהקדיש.
כדאי להבחין בין שתי תופעות. 585972
תודה על התשובה.

כן, גם אני שמעתי את ההסבר מהרב הרפורמי שרעיון החורבן הוא אוניברסלי וקודם לארוע חורבן הבית. זה די התחבר לי עם הכלים השבורים במשנתו של האר"י.

בואי נגיד שנושא ציון וירושלים היה יותר רגיש אצל הרפורמים לפני כמאה עשרים ושש שנים, עכשיו זה עוד יחסית ממוזער. אני בכל מקרה לא חשבתי על זה במונחים של צנזורה.
כדאי להבחין בין שתי תופעות. 585976
החברים שהזכרתי הם פוסט-ציונים, ויש לי הרגשה ש"החורבן והאסון" זה בכלל רעיון שלהם (כמו כל יתר שינויי הנוסח והשינויים האחרים שבטקס).
אבל אחי וזוגתו ציונים. ֿנושאים רבים ֿהקשורים לרבנות הרתיחו את גיסתי והביאו אותה ואותו להחליט על חתונה רפורמית, אבל אזכור ציון וירושלים אינו אחד מהם.
אני יכולה להבין את רפורמי חו"ל. אבל הקהילה הרפורמית היושבת בציון, מה לה להתנגד לעניין ציון וירושלים? רק שמירה על מסורת אבותינו מ-‏1885? לא מאוד רפורמי בעיני.
כדאי להבחין בין שתי תופעות. 586010
אאל''ט למרות שהציונות התקבלה בתנועה באיחור אלגנטי של מאה שנים, ההתנגדות האקטואלית היא יותר לשאלת הכמיהה לבניין בית שלישי.

היה גם ליברל אחד שסיפק את ההסבר שירושלים נבנתה כבר, כך שלא צריך לייחל שוב לבנייתה. אבל למיטב זכרוני הוא לא היה רפורמי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים