ההעסקה הקבלנית נועדה בין השאר למנוע התאגדות 586621
אחד מהדברים שהעסקה קבלנית נועדה להשיג היא פגיעה ביכולת של העובדים להתאגד. ברגע שהם עובדי קבלן ולא חלק ממקום העבודה, הם כבר לא שייכים לועד העובדים המקומי ולא זוכים להגנתו.

לכאורה, העובדים היו יכולים להקים ועד עובדים של עובדי הקבלן, אלא שכאן הסיפור מסתבך: ע"פ החוק, כדי להקים ועד עובדים נדרשת הסכמה של שליש מהעובדים במקום העבודה. הבעיה היא שההגדרה של "מקום העבודה" היא עמומה. כדי להבין את הבעיה, כדאי להסתכל על הדוגמא הבאה: משרד ממשלתי שוכר "שירותי ניקיון" של 30 עובדי ניקיון מחברת קבלן. מלבד 30 העובדים האלה, עובדים בחברת הקבלן עוד 1000 עובדי ניקיון שמושכרים למקומות שונים ברחבי הארץ. כעת, נשאלת השאלה, האם כדי להקים ועד עובדים ל 30 עובדי הניקיון במשרד הממשלתי מספיקה הסכמה של 10 מתוכם, או שאולי צריך הסכמה של שליש מכלל 1000 עובדי הניקיון בחברת הקבלן? החוק עמום בנקודה הזו, וחברות קבלן נוהגות לטעון שמדובר שהמקרה השני הוא הפרשנות הנכונה - מה שהופכת את הקמת ועד העובדים בתוכן לבלתי אפשרית דה פקטו.

ומה קורה כשעובדי הניקיון בכל זאת מצליחים להתגבר על הבעיה? ראו את הסיפור של עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון בתגובות למעלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים