 |
איראן צועדת כבר למעלה מעשור במסלול מאוד מסוים שאמור לשרת (בראייתם) את המטרות העיקריות שהציב שלטון האייתוללות.
צריך כמובן לזכור שפיתוח נשק גרעיני בדרך של העשרת אורניום (בניגוד למשל, לחלק מן הדוגמאות שהבאת כאן - הכורים בעיראק ובסוריה היו כמובן כורי פלוטוניום) הוא דרך חתחתים לא פשוטה, הכוללת מספר רב של צווארי בקבוק טכנולוגיים שיש לצלוח. לפי ההערכות הקיימות היום בידי ישראל והמערב (לכל הפחות, אלה מביניהן שמפורסמות ברבים) אחד העיכובים העיקריים נגע ליכולת להעשיר אורניום לרמה הנדרשת לייצור נשק במספר רב של קסקדות בו זמנית. האתר המרכזי בנתאנז ידע לא מעט תקלות (וגם שני דורות של צנטריפוגות שהותקנו בו).
האם הכל סתם הצגה אחת גדולה? אני בספק גדול. אולי, רק אולי המסלול הזה הוא אכן ממושך ובעייתי - על אחת כמה וכמה כאשר אתה מנסה, כפי שהאיראנים אכן עושים בעקביות רבה, לנהל חלקים מסוימים של התהליך בחתימה נמוכה מאוד ולשמור את הקלפים קרוב לחזה (לצבור ידע וטכנולוגיות נדרשים אך את פעולת ההעשרה מעבר לרמה והכמויות הקריטיות - לבצע אד-הוק ברגע שתתקבל החלטה של המנהיגות הדתית העליונה במדינה).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש