בתשובה לדב אנשלוביץ, 16/11/11 14:18
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 587330
אני *באמת* לא יודעת איך אגיב אם אהיה בסיטואציה כזו. כמו שכתבתי - אני רוצה לחשוב שאהיה חזקה מספיק כדי לפנות לערכאות ולהלחם על הצדק, אבל אני גם יודעת שמי שנלחמת על צדק משלמת מחיר. אפשר לדמיין מצב שבו מישהי תגיד "פגעו בי, עשו לי עוול, העובדה שקיבלתי תפקיד [שלדעתי מגיע לי ממילא] בגלל העוול שעשו לי, היא בבחינת תיקון או פיצוי". זה נשמע לך מופרך?
הכוונה לא אם מראש הייתי מוכנה שיפגעו בי כדי לקבל משרה, אלא האם בדיעבד, לאחר שהפגיעה פגעה, אסכים לקבל את ה"פיצוי". זה קצת דומה למצב שבו אדם לא יסכים שיכרתו לו את היד עבור סכום כסף מסוים, אבל מרגע שידו נכרתה הוא דורש פיצוי כספי.

האם אני אמשיך לעבוד במקום כזה? מהכרותי עם עצמי אני מניחה שלא, ושאלחם כמו דון קישוט מחורבנת. האם אני יכולה להיות משוכנעת ששום דבר בשום נסיבות לא יגרום לי לסתום את הפה? לא. נראה לי שמעטים האנשים שיכולים להיות *משוכנעים* בכך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים