בתשובה לאינקוגניטו, 08/12/11 15:24
האישי הוא הפוליטי. 588922
במחשבה שנייה אני מקבל את עמדתך. אני מניח שעמותות כשרות לא יתנדבו לנהל פנקסנות כפולה עבור "מלבינים" ויעדיפו לוותר על תרומתם מלכתחילה. באשר לעמותות "לא כשרות", כפי שאמרת, אפשר להניח שה"רמאויות" שלהן יהיו יותר חובבניות וקלות לחשיפה מאשר אצל המלבין עצמו.
רציתי גם להוסיף עוד קו לדמותו של הח"כ אקוניס כ"ביריון פוליטי": מנוסח החוק ברור שאינו מיועד כנגד גורמי אוייב של ממש. אם איראן, סעודיה או רוסיה ירצו לתרום כספים לעמותות התואמות את האינטרסים שלהן (ערבים, מתנחלים, מפלגת ליברמן) הם לא יעשו זאת באופן גלוי, אלא דרך ארגוני חזית למיניהם. החוק מטווח אך ורק כנגד מדינות שפשען העיקרי הוא שאינן מתעלות לרמה המוסרית של ממשלת ישראל (ע"ע בריטניה, בלגיה ונורבגיה).
האישי הוא הפוליטי. 588929
יש! מסכימים איתי!

מה שאתה אומר נכון לכל חוק, תמיד חוקים מגבילים יותר את ההגונים.

בנוגע לחובת דיווח בארה"ב חובת הדיווח יותר חזקה מהחוק שלנו (לא כולל התיקונים המוצעים) שם סוכן זר (ועמותה המקבלת תרומה ממדינה אחרת נופלת לקריטיון הזה ) כשהוא מפיץ חומר חייבת להופיע באופן בולט הצהרה שהמידע מופץ בשם הגוף הזר, כולל ציון שמו של גוף זה. עותק מחומר זה יש להעביר בתוך 48 שעות למשרד המשפטים.

המידע על חוק הסוכן הזר מפה (לא ממש קראתי את המאמר אז אני לא מתחייב על חלקיו האחרים).
האישי הוא הפוליטי. 589108
''תמיד חוקים מגבילים יותר את ההגונים'' - עם זה חייבים לחיות. הבעיה מתחילה כאשר מגיעים למצב של ''החוקים מחייבים אך ורק את ההגונים ממילא''.
האישי הוא הפוליטי. 589119
הבעיה האמיתית של החוק היא החלוקה בין עמותות, אני לא יודע באמת איך לפתור את זה.

החוק מחייב את כולם.
אירן וישראל ביתנו לא דוגמאות טובות כי אירן מוגדרת מדינת אויב וישראל ביתנו היא מפלגה לכן ההגבלות ממילא יותר חמורות אז נניח שסעודיה תורמת לגוש אמונים בידיעתם, מכיוון שאנחנו יודעים מי התורמים אם נחשוד בתורם נוכל לחקור, לדוגמה לשים ציטוט על ראש העמותה ואז לראות מה קורה בפגישה.
האישי הוא הפוליטי. 589183
אם מדינת אוייב מחליטה לתרום כסף לרכישת מכשיר אולטרה סאונד עבור מרפאה בסכנין או איצטדיון באום אל פאחם, האם מוצדק וחכם לאסור זאת? אני לא משוכנע בכך.
אפרופו החלוקה בין עמותות: אם הולכים עם התזה שלך על מלחמה בהלבנות כספים, יש בה הנחה סמויה. ההנחה היא שהקרנות למיניהן כל כך "חפצות" בתרומות, שהן יהיו מוכנות לשתף פעולה "פלילית" עם תורמים מפוקפקים. אני לא בטוח שההנחה הזו מבוססת. הנחה לא פחות סבירה היא שקרנות "כשרות" לא יסכימו לקבל כספים תוך ביצוע פעולות מפוקפקות בעוד קרנות שהוקמו מראש למטרות האלו לא יתקשו במיוחד ל"עבור" על החוקים. זה מחזיר אותנו לשאלה האם אי אפשר להסתפק בפיקוח על אופן הוצאת הכסף של הקרנות ולא על זהות התורמים? לא נראה לי שמדינת ישראל משקיעה מאמץ מיוחד לחסום זרימה של כספים מתורמים יהודים מפוקפקים למדי.
גם ההנחה שמדינות "נאורות" לא נוהגות ל"גלגל" כספים בערוצים עוקפי פיקוח ובירוקרטיה היא לדעתי לא מבוססת. אם בריטניה, נורבגיה ובלגיה החליטו ש"מעקב שטחים" הוא אינטרס שלהן באיזשהו אופן מפוקפק, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שהן ימצאו את הדרך לתרום את 2 הפרוטות שלהן למאמץ תמוה ומיותר זה. אם ארה"ב הצליחה להעביר נשק לאיראן ואפילו לטאליבן ולאל-קאעידה בערוצים עוקפי הפנטגון והקפיטול כאחד (ע"ע אוליבר נורת' וצ'רלי וילסון), הרי הזרמת כסף לשלום עכשיו דרך ארגוני "חזית" למיניהם היא כמו שלג בלאפלנד.
האישי הוא הפוליטי. 589185
או כסף ממקורות ערבים שנויים במחלוקת (לוב למשל) שהוזרם לאוניברסיטאות בבריטניה.
האישי הוא הפוליטי. 589203
זאת אכן הנחתי הסמויה, אבל לא חייבים אותה. המקרה הכי פשוט הוא שמישהו תורם 1000 שקל ואז על הקבלה מוסיף 0. הוא מצהיר שהוא תרם עשרת אלפים ואם העמותה לא תגיד כמה הוא תרם לה באמת יהיה מאוד קשה לעלות על זה.

מעבר לזה יש המון עמותות ולעמותות האלה יש המון מתרימים לא כולם הכי הגונים או הכי מודעים.
האישי הוא הפוליטי. 590626
הבלוג קו חוץ אסף כתבות מ"סלון" שמתארות כיצד מדינות כמו בחריין או לוב משתמשות בלוביסטים מוסווים, חלקם בכירים אמריקאים לשעבר, כדי לקדם אינטרסים מדיניים וכלכליים בארה"ב וברחבי העולם. מעניין לקרא גם על חברות יח"צ שמקדמות אינטרסים זרים דרך מניפולציה של אינדקס החדשות של גוגל או עדכוני ערכים בוויקיפדיה.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים