בתשובה לסקרנית, 28/12/11 0:36
והיו הולכות בנו החלטות גדולות כנסיעות ארכות 589567
אני לא יודעת אם שינוי התודעה ב"כל סם" הוא תמיד חוויה נעימה ונחמדה. חברה אחרת שלי‏1 פשוט שנאה את התחושות האלה כשניסתה גראס למשל, וחיכתה שהן יעברו כבר. אין לה מושג למה כל כך הרבה אנשים אומרים שהם נהנים מהן (אבל היא לא מתווכחת איתם, שייהנו).

1 לא חברה שלי - חברה שלה.
והיו הולכות בנו החלטות גדולות כנסיעות ארכות 589577
כן, אבל אני מניחה שאלה שמשתמשים באופן קבוע, מעבר להתנסות ראשונית, נהנים מזה, זה עושה להם טוב.

אני למשל גם לא מבינה את ההנאה שבעישון סיגריות רגילות, אבל המון בני משפחה שלי מעשנים (דודים/ות ובני ובנות דודים), וכולם ניסו כמה פעמים להיגמל, בכל מיני שיטות מהיפנוזה ועד כל מיני מדבקות וגמילות מניקוטין, וחלקם אף הצליחו לכמה חודשים, ואז חזרו, חלק אפילו חזרו לעשן בסתר (עד שזה התגלה...), חלק מעשנים עכשיו עם פומיות, ממש סאגה שלמה. עובדה שהם מנסים כל הזמן להיגמל ורובם (אבל לא כולם!) לא מצליחים כי העישון של הסיגריה עצמו מהנה ונחמד ונעים להם (מעבר להתמכרות לניקוטין, כי הם חזרו לעשן אחרי שנגמלו מניקוטין) ורובם פשוט לא מצליחים להיגמל.

לפעמים, בכל מיני שיחות בעבודה או עם חברים, מישהו אומר על איזה מעשן/ת שאומר שהוא מנסה להיגמל, שזה סתם שטויות ואילו באמת רצה, היה מצליח, פשוט מחליט ומפסיק וזהו! אם הוא לא מצליח סימן שהוא לא באמת רוצה להיגמל. אני לא חושבת כך, מהניסיון מהמשפחה המורחבת שלי, זה קשה קשה לאנשים לוותר על סיגריות, וזה לא נובע מחוסר עמוד שדרה או חוסר רצון או חוסר מוטיבציה (או חוסר נדנוד מהחלק העוד יותר מורחב של המשפחה הקרובה והמורחבת, אבל זה פשוט לא עוזר, אולי להפך).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים