בתשובה לארז לנדוור, 30/12/11 8:23
נתנאלה חזרה בגדול. 590044
האזנה לאלבום החדש מגלה יצירת מופת נוספת העומדת בכבוד לצד אלבום המופת הקודם וכלל יצירתה של נתנאלה. אלה שני הסנטים שלי לנושא:

לחזור - השיר הפותח המסמל את שובה של נתנאלה הוא שיר פשוט ויפה כמו ששיר קאמבק אמור להיות.

נדודים - שיר הנושא מזכיר את על גן-אדן חלוני במורכבותו הלירית והמוזיקלית. הרמן הסה המצוטט בחוברת המילים מציץ בין השורות.

לפעמים - בעיבוד חף ממניירות המזכיר מאוד את שם-טוב לוי ובקול צלול וברור מוגש שיר אהבה בוגר ובשל.

בין קמטי הזמן - הקטע החלש באלבום לדעתי. משהו כאן לא לגמרי עובד. אולי זה הלחן הלא מספק, אולי זה העיבוד המזרחי הלא משכנע, אולי זה קולות הרקע המפריעים באמצע. אבל אני מעדיף שיר בינוני של נתנאלה על פני עשרה שירים מצוינים של זמרים אחרים.

העונה החמישית - בקול יציב ובוטח תוך כדי שימוש במטפורות מקוריות עם נימה אופטימית למרות הכל מביעה נתנאלה בצורה כנה ואמינה את חששה מהמצב האקולוגי.

פנינה לצווארה - אחד משני השירים הטובים ביותר באלבום. בלדה שקטה ויפה שדרכה שומע המאזין כרי דשא ומי מעין מפכים. ההישג הגדול ביותר של המפיק המוסיקלי גיא ויינגרטין באלבום.

כתם אדום - מנגינה שעלתה בראשה של נתנאלה לאחר שתיית כוס יין וכתיבת מילות אהבה לאותה מנגינה מהוה את השיר הקליל והחינני שבאלבום.

אהבה - המילים מזכירות שירים אחרים באלבום אבל הלחן שמאוד מזכיר את סשה ארגוב עושה את השיר למשהו קצת שונה.

מה יהיה הסוף - שיר קינה אישי עם אופטימיות בסופו. החיים ממשיכים למרות הכל.

עוד מעט אלך - לנתנאלה יש כישרון לשיר מילים מורבידיות בעוד היא עצמה נשמעת מאוד חייה. נגינת החלילים בסגנון מוזיקה אנגלית מימי הרנסאנס רק מעלה את ערך השיר.

עלמא - השיר הזה מזכיר את מה שכתב רוני סומק על גן-אדן חלוני: "קולה מזכיר לי את ההקדשה של קן קיזי לוויק לובל בפתח ספרו "קן הקוקיה". הוא (לובל) "סיפר לי כי דרקונים אינם קיימים ואחר כך הובילני ישר למאורותיהם". כל מילה נוספת תהיה מיותרת.

אי הנצח- "לא אשכח" - השיר שעליו אמרה נתנאלה בהופעה שהוא החשוב לה ביותר וגם מופיע בחוברת המילים בכתב ידה נשמע כמו גירסתה לכוכבים בחוץ. סיום הולם לאלבום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים