בתשובה להאלמוני המזוהה, 08/01/12 19:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בודאי שעיתונאים, ככל אדם, כפופים לחוק. כל מה שאני אומר הוא, שראוי ונכון לשנות את החוק באופן שהאזנת סתר הנעשית על ידם (וע"י כל אדם אחר), במגבלות ובתנאים, לא יהיו בלתי חוקיים. חומר למחשבהף מי צפוי להיפגע מביטולו המוחלט של האיסור על האזנת סתר - מסעודה משדרות או שר מושחת, למשל? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי ייפגע? משפחת דוולר, משפחות נפגעי הטרור ומשפחות החיילים השכולות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מה שאתה אומר הוא שעיתונאים כפופים לחוק, ולכן יש לשנות את החוק. אבל יש לך טעות בחומר למחשבה - אותה טעות, אגב, שדווקא שמת לב אליה כשדובר בוריאציות-נימולר: כשאתה נותן למישהו כלי, הוא ישתמש בו ולא רק לצרכים שאתה חושב עליהם. תן לאנשים חוק כמו שאתה מציע, ותגלה שעיתונאים מאזינים לאנשים לצרכי רכילות ומציצנות ייפגע מזה מי שייפגע; שמתנגדים פוליטיים מאזינים לצרכי הדלפות; שחברות מסחריות מאזינות בסיטונאות למטרות רווח, וגם מוכרות את המידע לכל דכפין; שהממשלה מחליטה, סתם כך על הדרך, להציב ציבורים כמטרה להאזנות סתר, בלי שום הגבלה,* וכן הלאה. אתה אולי חושב על האידיאליסט חושף השחיתות; אבל אחרים יחשבו על הרבה שימושים שלא רק שלא חשבת עליהם, תצטער עליהם, ובסוף תגיע למצב שבו תדבר רק באמבטיה עם מים זורמים וליתר בטחון קונצ'רטו של שטוקהאוזן לרביעיית מיתרים ומסוק. *במוסד מסויים שהכרתי פעם הייתה בדיחה שבתחילת שיחת הטלפון יש לומר 'למאזינים שלום'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכנה שאתה מדבר עליה - שימוש חורג מצרכים ראויים - קיימת כל הזמן, גם עכשיו. איננו אוסרים על נהיגה או על החזקת רכב, רק משום שיש כאלה שמנצלים רכב לביצוע שוד, נניח. מנגד, איזו הצדקה יש לאסור האזנת סתר על אותו אידאליסט חושף שחיתות? זה ברמת העיקרון. ברמה הפרקטית - ציינתי שההיתר צריך להיות "במגבלות ובתנאים" ולדעתי זה העיקר. בכלל, באופן עקרוני וכללי, אינני מאמין ב"טוב" סטאטי, ככל שמדובר בהתנהגות אנושית. לדעתי, ה"טוב" בהתנהגות אנושית, בכל תחום, הינו וקטור דינאמי, תוצאה של וקטורים רבים, שיש כל העת לשוב ולהגדירו ולהיאבק על קיומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו כן אוסרים עליך להחנות את הרכב שלך בשטח של מישהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, רגע של נוסטלגיה. בזמנו הקלטתי מהרדיו את ''רביעיית הליקופטר'' במלואה, וחשבתי שזו יצירה נפלאה (גם היום אני עדיין חושב שיש בה משהו, עם כל האי-כבוד שאני רוחש עכשיו לחזונו המוזיקלי העיקרי של שטוקהאוזן). צריך לציין שהדוגמית שקישרת לה חוטאת ליצירה, גם בכך שהיא אינה כוללת את החלקים המרתקים ביותר, של ההמראה והנחיתה, ובעיקר בגלל שלא שומעים בה את רוטורי המסוקים, שהם מרכיב מרכזי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |