בתשובה ליובל נוב, 23/01/12 8:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לשיליה אין ''צד אמהי'' והיא כולה עשויה מתאים עובריים (ע''ע בדיקת סיסי שיליה כתחליף לבדיקת מי שפיר). לסיסי השיליה שטח פנים גדול מאוד והם חודרים אל תוך רירית הרחם ובאמצעות המגע הצמוד מעבירים חמצן ומזון ומחזירים פחמן דו חמצני. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אם כך, אז איפה בחיבור בין השלייה לאמא מתחלף הדנ"א? השאלה שלי נבעה סתם מסקרנות, אבל במקרה, בדיוק בימים האלה אני מעורב (מהצד הסטטיסטי) במחקר על שליות, ולפחות בז'רגון של הרופאים שאני עובד אתם, בהחלט יש "צד אמהי" לכל שליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש מבין את השאלה. הרחם, כולל הרירית שלו, עשוי מתאים של האמא והשליה, כולל הסיסים שלה, עשויה מתאים עובריים. שטח המגע בין רירית הרחם ובין סיסי השיליה הוא מספיק גדול לאפשר מעבר של כל החומרים שאמורים לעבור דרכו, ועדיין, עם סיום הלידה, השליה מתנתקת בשלמותה מהרחם ויוצאת בחתיכה אחת (בלידה תקינה, תקלות קורות לפעמים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי, אחרת כמעט כל היונקים (כולל אוכלי עשב) הם קניבלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, הסתדר לי. בעקבות ההסבר שלך ועיון בכמה עמודים ותמונות באינטרנט, למדתי איך השלייה מחוברת לרחם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |