בתשובה לגלעד דנבום, 12/06/00 22:01
הטוב שבטוב ? 5907
1. ממש איני מבין איך הגענו לתסבוכת הזאת.
בוא נתחיל מהיסוד. עומר טען שהסכם קבע (או הסכם שלום. זה אותו דבר.) הוא בלתי אפשרי וטפשי (צטטתי את הדברים אין לי הכח כרגע לחזור ולחפשם.)
אתה טענת בשמו שהוא טוען שהסכמי אוסלו הם מסד טוב לשלום.
האין כאן בעיה מסוימת ?
לשם מה דרוש מסד טוב למשהו בלתי אפשרי שטפשי אפילו לחשוב עליו ?
והעובדה שהסכמי אוסלו גופם קובעים תאריך לדבר הטפשי הזה לא מוסיפה חוכמה לכל הצגת הדברים בצורה זו, וגם על כך דברתי.
ממש סבכת אותי בתגובתך האחרונה . איני יודע למה דבריך קשורים.
2. לגבי הסטטיסטיקה , אין לי ספק שהנתונים שהבאתי נכונים אך כרגע אינם לפניי ואיני יכול לצטט דבר. אם אתגבר על עצלותי אולי אמצא את המקור לדברי ואביא אותו.
אשר לדמגוגיה, כאשר מנהלים כאן ויכוח ואין הסכמה אפשר מבחינת השפה וההקשר תמיד להוסיף שדברי בר הפלוגתא הם דמגוגיים.
תוספת זו לא מוסיפה דבר, ומיותרת.
3. בודאי אין לי הוכחה לכך שהרשות מעלימה עין ממעשי החמס.
זו הערכה. אני יכול להביא עובדות ופרטים רבים שמסבירים מדוע זו הערכתי אך גם בהם לא תהיה הוכחה.
בכמה מקרים השב"כ עצמו פרסם הערכה כזו (למשל אחרי הפיגוע באפרופו) ואף הוא לא הביא הוכחות ולא העביר הוכחות איזה שהם לבית הדין בהאג, שעד כמה שידוע לי מוסמך לשפוט רק שני צדדים שמוכנים להישפט בפניו.
לא אמרתי שההחלטה על העברת אבו דיס גרמה לפרץ האלימות.
טענתי הייתה שהאלימות יכולה לפרוץ גם ללא "סלעי קיום", ללא ממשלה ימנית, ובזמן שיש כוונה לבצע "מעשה טוב".
הדברים היו קשורים בטענה שפתיחת מנהרת הכותל היא זו שגרמה לאלימות אז, ושללא המעשה ההוא היא לא הייתה פורצת.
הטוב שבטוב ? 5942
הבהרה קטנה:
אני לא טוען שאי אפשר בשום אופן להגיע אי פעם להסדר קבע. אני טוען שאי אפשר לפתור את הבעיות (ירושלים, ביוב, תלות כלכלית הדדית...) באבחת הסכם אחת.
אני טוען שהדרך היחידה לעשות זאת (בלי אבסורדים מגוחכים) היא בתהליך של כמה שנות עבודה משותפת פלשתינאית-ישראלית. אני טוען שאי אפשר לנחש מראש איך יראה דו קיום בינינו לבין הרש"פ. לכן צריך לבנות את הדו-קיום, בהדרגה. זה מה שאוסלו ניסה לעשות. הפיגועים לא נראים לי כתוצאה של אוסלו. להזכירך, לאורך כל תקופת האינתיפאדה היו בשטחים מעבדות נפץ שלא הצליחו לבנות מטענים אפקטיביים. אני זוכר ידיעה חדשותית אחת לחודש בערך על פשלתינאי שפוצץ את עצמו בנסיון לבנות מטען. לא מאוד מפתיע אותי שהם הצליחו ללמוד איך עושים את זה לבסוף. לקח להם הרבה זמן. אולי, אם אוסלו היה קורה 4 שנים קודם (ע"ע הסכם לונדון), היו הפיגועים הגדולים נחסכים מאיתנו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים