בתשובה ליהונתן אורן, 05/02/12 14:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תוכל אולי להסביר למה הקריטריון הנ"ל כבר לא מקובל, ואיזה קריטריון החליף אותו? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קרנו של הקריטריון הזה ירדה עם ההכרה שאנחנו לא יכולים לבנות מודל לוגי שמייצג את הפעילות המדעית, ושיש בקבלה ודחייה של היפותזות ותיאוריות מדעיות אלמנטים רבים שהם חברתיים בבסיסם. אפשר להגן על כל תיאוריה בפני הפרכה: כל מה שצריך זה להוסיף לתיאוריה הקיימת מבנה תיאורטי שמסביר את התוצאות שנראה שלא מתאימות לה. כשגם זה נעשה קשה מדי, מדענים יכולים לשנות את יסודות הלוגיקה המדעית המקובלים כדי להגן על התיאוריה (נניח, דטרמיניזם, גל-חלקיק וכדומה). כך, אם רק הקהילה המדעית תתרצה, כול התיאוריות הן בלתי ניתנות להפרכה, ולכן אין הבדל בין מדע ללא-מדע. מאז פופר, הוצעו כל מיני קריטריונים חליפיים לתיחום בין מדע ללא-מדע, אבל אני חושש שאני לא מתמצא בניסיונות (הכושלים) הללו. אני פשוט לא רואה מדוע אנחנו זקוקים לכזה קריטריון. הצורך בקריטריון תיחום שייך לסיינטיסיזם, לניסיון לזהות "מדעי" עם "אמיתי" (ו"לא מדעי" עם "לא אמיתי"). אבל סיינטיסיזם הוא פילוסופיה גרועה. יש אמיתות לא מדעיות ויש טענות מדעיות שקריות. אז מדוע אנחנו צריכים קריטריון תיחום? המדע הוא כבר ילד גדול, והוא יכול להסתדר בלעדיו. מדע, כמוסד, כן זקוק לעקרונות רגולטיביים שינחו אותו. למשל, פוריות, פשטות, יופי וכיוצ"ב. העיקרון של פופר הוא מעולה לא בתור קריטריון תיחום, אלא בתור אידאה רגולטיבית; דהיינו, אנחנו צריכים לחתור להיפותזות שעקרונית ניתנות-להפרכה. אבל אנחנו נאפשר לפיזיקאים לחקור את תורת המיתרים גם אם כרגע היא לא במצב כזה, ולא נוציא אותם מתחום המדע. התיאוריה הפרוידיאנית היא בעיניי דוגמא מעולה לתרומה לעשייה מדעית, כי היא פוריה מאוד. כשלעצמה, היא לא מדע במובן "קשיח" שקורא לניסיונות הפרכה. אבל היא משמשת באינספור מחקרים אמפיריים כדי לבנות היפותזות-מחקר שניתנות לבדיקה (הפרעות מסוג X ימצאו אצל אנשים שעברו בילדותם Y, מנגנוני הגנה X ימצאו אצל אינדיבידואלים שמתנהגים בצורה Y וכולי). זה בהחלט מספיק כדי להיות חלק מהמוסד "מדע" (ואם לא תרצו לקרוא לזה מדע, מה זה משנה?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להרוס כל דבר אני יכול לקחת ספר ולשרוף אותו אני יכול לפוצץ בניין ואז לרסק את השאריות בפטישים אני יכול לדפוק למישהו כדור בראש אני אפילו יכול לקחת תיאוריה מדעית ברת הפרכה א' ולהוסיף לה איזה שוונץ (נגיד שכל מה שלא מתאים לא' זה בגלל הקרנפית הוורודה) שיהפוך אותה לבלתי ניתנת להפרכה ולקרוא לתוצאה א* וכל הדברים האלו יכולים להעשות תוך כדי הסכמה מלאה של הקהילה או ואטעבר אבל מכל זה לא נובע שאין הבדל איכותי ברור בין ספר לערמת אפר או בין חי למת או בין מדע לפסאודו מדע למי שלא הבין את ההקבלה מתאוריה ברת הפרכה אפשר לקבל ניבויים מתיאוריה שאינה ברת הפרכה אי אפשר לקבל כלום וכמובן פסקת הסיום הגאונית שבה אתה טוען שהתיאוריה הפרוידיאנית היא לא ברת הפרכה אבל כן אפשר לבנות על בסיסה היפותזות לבדיקה* |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד, רק שכשאתה מנסה להסביר למי שלא מבין, אתה מתבלבל לגמרי: מתיאוריה שאינה בת-הפרכה אפשר להוציא כל ניבוי שתרצה. בנוגע ל"גאונות" של פסקת הסיום: יש הבדל בין גזירת ניבוי לבין שימוש בתיאוריה כיוריסטיקה. אבל כנראה שאני לא מבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אצלכם בסיציליה אפשר להוציא מתשב"ה (תיאוריה שאינה ברת הפרכה) כל ניבוי שתרצה אבל אצלנו בכתרילבקה תשב"ה יכולה להסביר כל תוצאה אפשרית אבל לא יכולה לנבא אף תוצאה ספציפית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד לחברים שלך בכתרילבקה שבמדע ניבוי והסבר זה אותו הדבר. ההבדל היחיד הוא בזמן (ניבוי - לפני. הסבר - אחרי). ומאפיינים לוגיים כמו ניתנות-להפרכה הם אינם תלויי זמן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |