בתשובה לשוקי שמאל, 05/02/12 19:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש הטוענים שדיאטה בריאה ופעילות גופנית (ואולי אספקטים אחרים של איכות החיים) היו מונעים אחוזים ניכרים של הסכרת מלכתחילה. ובהנחה שזה נכון, הם חשובים יותר, כי היו יכולים לגרום (מראש) להיעלמות/אי הופעת המחלה, בעוד אינסולין אינו יכול להעלים סכרת, רק לטפל בחלק מהסימפטומים. אני מסכים (כנראה) עם הטענה שכשמישהו כבר סכרתי כבד, האינסולין חשוב מאד. ולטוענים שנטפלתי דווקא לאנלוגיה אני מקדים ואומר שייתכן וזה נכון גם לנמשל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמור מעתה שפסיכולוגיה טיפולית יכולה לעזור רק לאלו שלכאורה עדיין אין להם בעיות פסיכולוגיות? זה יכול להיות נכון, אבל זה יחבל מאד ברמת ההשתכרות של הפסיכולוגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע, אבל לא בטוח שלזה התכוונתי. במחשבה שנייה, מעבר למה שאמרתי על המשל, אין לי מושג כמה פסיכולוגיה בצורתה הנוכחית משפיעה אם בכלל על המטופלים. אני כן חושב שאיכות החיים הכוללת שלנו והסביבה בה אנחנו חיים, מהיבטים פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אבל גם פיזיים כמו תזונה, חומרים כימיים סביבנו וכו', משפיעות רבות על ה''אישיות הפסיכולוגית'' שלנו. ייתכן והן אף מביאות חלק ניכר מהאוכלוסיה למצבים פסיכולוגיים שאכן נזקקים לתרופות (בהקבלה לאינסולין), וייתכן והיו נמנעים על ידי שינויים סביבתיים ואחרים בטרם הגעה למצבים הנ''ל. כן, אז עכשיו גם לי יותר ברור מה ניסיתי לומר קודם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |