בתשובה לברקת, 22/02/12 15:24
מעלה נשכחות 591676
הכי כיף לקלקל דיון בעזרת הגדרות ולכן הייתי רוצה לנסות להגדיר את הקאנון. את יכולה לנסות לתת דוגמאות לחמש יצירות שהן מבחינתך בקאנון וחמש יצירות שהן מחוץ לקאנון? ליתר דיוק: יצירות שלא נמצאות לגמרי במרכז אלא קצת יותר בשוליים. יש לי הרגשה שכל מיני יצירות שנכללות עבורך בקאנון, פחות מקובלות על אחרים.
מעלה נשכחות 591719
זה קצת מצחיק לתת יצירות שהן מחוץ לקאנון, כי לכל אחד יש את "מחוץ לקאנון" שלו.

בתוך הקאנון הישראלי? נניח, לא לפי סדר חשיבות:
1. עיין ערך אהבה.
2. מגילת רות.
3. מיכאל שלי.
4. הטור השביעי.
5. המפוזר מכפר אז"ר‏1.

שים לב ש"קאנון" הוא לא הסיכום של כל מה שכל האנשים קראו. כלומר, אני ואתה יכולים להסכים‏1 שספר X נמצא בקאנון גם אם שנינו לא קראנו אותו.

1 מה שגורם לי להרהר: איך ילדים יתייחסו לספוילרים? האם ילד שיבטיחו לו סיפור על אדם מבולבל שנתקע ברכבת ובטוח שהוא נוסע, יכעס כי זה ספוילר? הקראתי לאחרונה לבני את "משפחת המומינים" והיו פרטים שהוא דרש לדעת לפני זמנם (אמרתי לו שאני מכירה את הספר מילדותי). למשל, מי היצור שגר מתחת לכיור. אל דאגה, לא אגלה כאן. אלא אם זה ספוילר אפילו לגלות שיש יצור מתחת לכיור. אני ממש מקווה שלא.

ילדים נוטים לבקש את אותו הסיפור עשרות פעמים, למרות שהם מכירים אותו בעל פה. האמת היא שגם מבוגרים לפעמים חוזרים שוב ושוב אל הספר האהוב עליהם. חוויית הקריאה העשירית ודאי שונה מחוויית הקריאה הראשונה - האם זו הראשונה תמיד חשובה יותר? (האם חייבים להגיע אליה "בתוליים", כמינוח המקובל כאן? למה בכלל הטרמינולוגיה של טוהר? אמשיך לתהות לנצח כנראה).

2תיאורטית.
מעלה נשכחות 591725
הנקודה שלי היתה השורה הראשונה שלך. אבל את צודקת שאף אחד כאן לא העלה על דעתו לכתוב "ספויילר" בכל מיני חידות שקשורות לספרים ושירים (הדוגמה האחרונה: תגובה 591547).
מעלה נשכחות 591777
נו, אז? יש המון חיים מחוץ לקאנון. זה עדיין לא אומר שאין קאנון (עם שוליים רחבים כפי שתיארתי).
בקריאה חוזרת 591829
אני קורא עכשיו את כל סדרת "הארי פוטר" בפעם השנייה (ואחרי צפייה בסרטים). הכוונה שלי היתה שעכשיו אני זוכר את העלילה, אז אתרכז יותר בהבטים אחרים של הסיפור, או דווקא בהיבטי העלילה אבל מצידם ההפוך - לראות איך הרמזים שמופיעים מוקדם מרמזים על הפואנטה שתהיה. אבל גיליתי לתדהמתי ששכחתי המון - לא את מהלכי עלילה הכי הכי חשובים, אבל לפחות את הפואנטה המרכזית של ספר 4 ואולי גם את של 5‏1, ועוד הרבה הרבה דברים קטנים יותר בדרך. זה קצת מתסכל: אני קורא פרטים בסיפור שאני כבר יודע שהם מחביאים מאחוריהם משהו, ושהם לא מה שהם נדמים, אבל לא יודע מה הם מחביאים, ומה הם באמת.

כאן באה לעזרתי אשתי, שזוכרת הרבה יותר טוב ממני את התוכן. לכאורה, מצוין, אני יודע בדיוק מה לשאול אותה. ואז גיליתי שאני לא יכול להביא את עצמי לשאול אותה, וכשהיא גילתה לי מראש משהו שהיא לא העלתה בדעתה שאני לא זוכר - חלק מאותה פואנטה מרכזית של 4 - הייתי מתוסכל מהספוילר, הרבה יותר מהתסכול הקצת מענג של הידיעה שיש פואנטה בלי לדעת מהי. ובניגוד מוחלט למטרה שלשמה ניגשתי לקריאה השנייה.

1 הכוונה לא לשיאים שהם נקודות מפתח בעלילה של הסדרה כולה, כמובן, אלא לפואנטות של העלילות הסגורות של 4 ו-‏5 בלבד. על 5 אני לא בטוח - אני קורא אותו עכשיו, ונדמה לי שאני זוכר את הפואנטה, אבל לא בחדות ובביטחון.
מעלה נשכחות 592001
השאלה לגבי "ספוילר" לילדים מאוד מעניינת.
אני נוטה לחשוב שזה לא יפריע להם ואולי אפילו יעודד אותם להמשיך לקרוא, מפני שנדמה לי שהנאת הילד מהסיפור היא לאו דוקא בהפתעות שבפיתולי העלילה, אלא להפך, בחזרה אל משהו נעים וצפוי, שיש בו סדר. התחלה-אמצע-סוף טוב, קונפילקט-פתרון.
בכלל, אני חושבת שילדים אלופים בלהנות מהדרך ולא רק מהיעד. ולכן ספוליר מסוג "הוא מת בסוף" (או דוגמא יותר רלוונטית לילדים שכבר הובאה פה: "מיץ פטל הוא ארנב"), לא גורע כהוא זה מהתענוג שבקריאת תלאותיהם של ג'ירפה ואריה, וחדוות הגילוי בכל פעם מחדש.

מה עשית עם הבן שלך? גילית לו מראש מי גר מתחת לכיור או שנתת לו לחכות?
מעלה נשכחות 592002
אל תגלי לאף אחד, אבל גם אני כל פעם נהנית מתלאות הג'ירפה והאריה. יש בסיפור הזה קסם קשה לפענוח.

לבני אמרתי שאולי כדאי לו להמתין עוד קצת, אבל הוא ביקש שוב, אז כמובן שגיליתי לו.
מעלה נשכחות 592013
בילדותי הרחוקה היה סבי מספר לי סיפורים פרי דמיונו, ופעמים רבןת הייתי צריכה לספר לו אחד מסיפורים אלה מתחילתו ועדד סופו כדי שיספר לי שוב דווקא אותו...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים