בתשובה לברקת, 24/02/12 9:45
סליחה, אבל לא מבין מה הרבותא 591764
המחקר הזה כלל מעל מליון איש, אז אי אפשר לשאול כל אחד מה התאריך שחשוב לו. לרבים מהם להיפגש עם המשפחה פעם אחרונה בחג המולד או ביום ההולדת זה משהו משמעותי, אם לא רואים שום דבר שם, כנראה שאין לחולה את היכולת לדחות את תאריך מותו (וכמובן שזה לא רלוונטי למוות מהתקפי לב, שכן יכולים להיות שכיחים יותר למשל בחגים).

המחקר:
סליחה, אבל לא מבין מה הרבותא 591769
ברור שאי אפשר לשאול כל אחד. השאלה היא אם חשוב לברר את זה.

הצצתי בקישור ולא הבנתי כמה דברים. נניח שחולה מסוים קיבל 5 חודשים לחיות, עכשיו ינואר ויום ההולדת שלו הוא בספטמבר הקרוב. אם כך נצפה שהוא יחיה 4 חודשים יותר מתחזית הרופאים. אם הוא יחיה רק חודשיים יותר, איזה הסבר ניתן לנתון הזה? ("הוא השתדל להגיע ליום ההולדת ולבסוף כשל"? "תחזית הרופאים לא מדויקת"? "הוא בעצם ניסה לחיות עד יום ההולדת של נכדו שחל במארס"?)

ומה קורה עם חולה שיום ההולדת שלו כבר חלף לפני חודש, ועכשיו הרופאים נותנים לו חצי שנה לחיות? כמה זמן תצפה שהוא ימשוך את זה? ואם כל זה קורה בקיץ, והוא מת מאושר באמצע חופשה משפחתית על חוף הים, אבל לא הספיק להגיע לחג ההודיה? האם "הצליח" או "לא הצליח"?

בקיצור, יש יותר מדי גורמים - שאם אי אפשר לברר אותם בסקר גדול כזה שאינו איכותני, אז אולי לא למדנו הרבה.

(אין לי באמת דעה מוצקה בשאלה אם אנשים מצליחים לדחות את תאריך מותם כרצונם).
סליחה, אבל לא מבין מה הרבותא 591771
אף אחד לא שאל את הרופאים כמה זמן נותר לו לחיות. על הרבה מאוד חולים, התמותה שלהם צריכה להתפלג באופן אחיד פחות או יותר (ואנחנו יודעים כמה פחות וכמה יותר) על פני כל השנה. אם ההתפלגות מוטה סביב החגים או יום ההולדת, אפשר להסיק שבאמצעים כל-שהם המוות נדחה. זה לא קרה. מכאן שלחולים, שעבורם זה יום ההולדת האחרון/חג אחרון עם המשפחה לא היתה את היכולת לדחות את המוות שלהם, ולכן יותר מסביר שאין להם שום השפעה על תאריך מותם (שוב, כי לחלק מהם זה תאריך חשוב, לא לכולם), ולא יכלו לדחות אותו ולו ביום גם אם גורל האנושות היה תלוי בכך.

כמובן היות ומדובר במחקר סטטיסטי, לא נפסלת האפשרות שתת קבוצה קטנה כן יכולה לעשות את זה.
סליחה, אבל לא מבין מה הרבותא 591773
טוב, אני התייחסתי לשאלה של תאריך המוות לעומת תאריך המוות המשוער. זה נושא למחקר אחר.
ושוב, יש תאריכים שצריך תחקור קצת יותר משמעותי כדי לבדוק אותם (כפי שהזכרתי, לידת נכד, יום נישואין, טקס פרישה מהעבודה אחרי 40 שנה באותה משרה, יום הולדת של האח שלכבודו מגיעים בני הדודים מקצה היבשת וכולי).
סליחה, אבל לא מבין מה הרבותא 591805
באופן כללי המחקר נראה לי כמעט ראוי לפרס איגנובל. בין אותם מיליון איש סביר שהיו אנשים שהדבר האחרון שהתחשק להם היה לבלות עוד חג לבדם, או בחברת משפחה שהם לא סובלים, או כשהאדם שאהבו ביותר כבר איננו איתם, או...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים