בתשובה להיא, 16/03/12 23:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"העיסוק בהגות הוא משהו רב עוצמה, ליבידיאני (או דיוניסי) באופיו. במעבר מתואר ראשון לתואר שני, עומק ההגות עולה (ואיתו עוצמת התחושות שנובעות ממנו). במקביל לכך הקירבה המובנית למנחים עולה. כך זה גם במעבר מהתואר השני לשלישי." רעיון לסרט: אורגיה בחדר הישיבות הפקולטתי בהשתתפות פרופסורים ופרופסוריות בני שבעים ומעלה. השגלן הראשי יוצא מתוך העוגה חמוש רק במקטרת הקצרה שלו, שמראה.. כמה הוא אינטלקטואל. שהרי הוא בעל שם בתחום ביקורת ביקורת ביקורת התבונה הטהורה. (בן שמונים ושתיים, אבל נראה בן שבעים ושש גג). עשן יוצא, אש ניצתת, הפקולטה נשרפת מרוב ארוטיקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו כולנו מבינים למה ישעיהו ברלין, כשנשאל על ידי עמיתיו למה הסתיר דווקא את פניו כשסטודנטיות התקרבו למקום בו טבלו כל המרצים הנ"ל בעירום, ענה In Oxford i'm known by my face. (האמת, שמנסיון רב שנים באקדמיה לא הכרתי שום דבר כזה, אבל החוג שלי הוא מקום משעמם שבו ההוגים הם פרוסים מתים או סינים מתים, והגם שמתווכחים עליהם לא מעט טרם ראיתי את המרצים והמרצות הופכים לאובייקטים ארוטיים של הסטודנטים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישעיהו ברלין?! בגרסה שאני מכיר מדובר בעמיתו, ססיל מוריס באורה (שעובדת היותו הומו מטילה אור אחר לחלוטין על הפואנטה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרתי את זה על ברלין, אבל לספר את זה על באורה קצת מחמיץ את כל הפואנטה, לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |