בתשובה לחוני המעגל, 17/03/12 11:50
הכובשת את יצרה 592556
באמת לא מדובר בדחף אלא באופן מימושו.

מתוך המאמר שקישרתי למעלה לגדי:

Love is a flame, and the good teacher raises in students a burning desire for his or her approval and attention, his or her voice and presence, that is" erotic in its urgency and intensity. The professor ignites these feelings just by standing in front of a classroom talking about Shakespeare or anthropology or physics, but the fruits of the mind are that sweet, and intellect has the power to call forth new forces in the soul. Students will sometimes mistake this earthquake for sexual attraction, and the foolish or inexperienced or cynical instructor will exploit that confusion for his or her own gratification. But the great majority of professors understand that the art of teaching consists not only of arousing desire but of redirecting it toward its proper object, from the teacher to the thing taught."
הכובשת את יצרה 592562
אם אנחנו כבר בעניין מדעי הרוח, זאת פסקה שכל כך נסמכת על מסורת אפלטוניסטית. ההפרדה בין חומר ורוח, וההנחה ש"sexual attraction" היא דרגה נמוכה, ושבהכוונה נכונה התלמיד יכול להתעלות ל"proper object" שהוא "the thing taught". סוקרטס לא היה מסכים, פרויד היה מתנגד, וכנראה גם חנה ארנדט לא הייתה מרוצה.
הכובשת את יצרה 592565
...ודניאל בויארין היה מביא דוגמאות נוגדות מתוך מסורת הלימוד היהודית.

כן, נקודת היציאה של המאמר אפלטונית להחריד. אבל דווקא מתוך הפיסקה כאן מגיחים פרויד והפסיכואנליזה, עם אובייקט התשוקה, ההעברה והדמות הסמכותית המעניקה תשומת לב ואישרור. ולמען השם, כשהוא קורא להגות Brain Sex אני חושבת שיש כאן איזושהי הכרה בערבוב בין חומר ורוח.

ובסופו של דבר, לפחות לגבי יחסי מרצה וסטודנט הוא צודק לדעתי, התשוקה היא באמת קשורה לידע, וההגשמה הפחות מוצלחת שלה בתחום הזה היא דרך יחסי מין.

חוץ מזה רף הבעייתיות בהגשמה פיזית מעין זו גבוה יותר גם משום שהאקדמיה היא מוסד פאודלי, לפחות עבור מי ששואף להשאר בתחומה. יחסי התלות ממשיכים למעבר לקורס היחיד וגם מעבר לתזה ומתבטאים במתן תפקידים, שיתוף פעולה בפרוייקטים ובהענקת המלצות. בתוך התלות הזו האינטרס של הסטודנט היא שהיחסים הבינאישיים יהיו כמה שיותר פשוטים, כמה שיותר לעניין.
הכובשת את יצרה 592571
קשה לי להסכים ש"האינטרס של הסטודנט היא שהיחסים הבינאישיים יהיו כמה שיותר פשוטים, כמה שיותר לעניין". האוניברסיטה, בייחוד בתארים מתקדמים במדעי הרוח, מבוססת על תהליך של חונכות, שכולל בתוכו גם העברה. אלו יחסים מסובכים, שכוללים גם רגשות של אהבה-שנאה כלפי דמויות סמכותניות. הדואליות ביחסים מאפשרת מצד אחד לאמץ את נקודות המבט של החונך ולעבור סוציאליזציה אקדמית ראויה, ומצד שני לנסות להתקדם מעבר לנקודת המבט הזאת ולפתח מחשבה עצמאית. ביחסים בין חונך לחניך יש גם אלמנטים של ניצול, משני הצדדים. החניך זקוק לא רק לידע והכשרה, אלא גם לשימוש בקשרים ובכוח של החונך. החונך, בתורו, מעוניין להפיץ את הקול הייחודי שלו, וגם באופן מעשי מעמדו מושפע מכמות ומאיכות הסטודנטים שלו.

חונכות יש, ניצול הדדי יש, אז למה לא מין? אני מניח ש(כמו שלימד אותנו ובר) מוסדות בירוקרטים נבנו על בסיס האתיקה הפרוטסטנטית. האתיקה הזאת לא חובבת גדולה של מין ולא יודעת להתמודד איתו. יש בה פחד מהכוחות הויטאליסטים שעלולים לפרוץ ולהרוס את כל הסדר והשיטתיות הארגונית.
אני לא מכיר חלופה טובה למוסדות בירוקרטים, אז כנראה זה יצטרך להישאר כך. אבל נראה לי שאין צורך במטאפיסיקה אפלטוניסטית כדי לתרץ מצב שנוצר מהתגלגלות ההיסטוריה.
הכובשת את יצרה 592591
זה תיאור יפה של יחסי מנחה ומונחה. תודה. אבל גם סוג כזה של יחסי אהבה-שנאה מצוי על סקלה רחבה ודינמיקה לא נכונה עשויה להיות הרסנית. לכן האינטרס של הסטודנט הוא שהיחסים הללו יהיו פשוטים *יחסית*.

הוצאת יחסי המין מהקודקס האקדמי התרחשה למיטב זכרוני לפני ייסוד הכנסיה הפרוטסטנטית, וגם במדינות שמעולם לא קיבלו עליהן את עול הדת הזו, כך שהחיבור לאתיקה הפרוטסטנטית לא נראה לי מאוד מבוסס.
הכובשת את יצרה 592583
כל המאמר הזה הוא מגוחך. אפילו פסיכולוגים כבר מכירים שנים רבות בעובדה שההעברה היא הדדית.
הכובשת את יצרה 592592
וואללה. אני חשבתי שמדובר על מאמר קליל על ייצוג האקדמאים בקולנוע האמריקאי, ותפיסתם בחברה לעומת מהות העיסוק שלהם. מסתבר שזה בעצם היה צריך להיות מאמר מבוא באפילו-פסיכולוגיה. באמת מאמר מבוא לא מוצלח.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים