בתשובה להנדהם הסביר, 19/03/12 17:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''מרצה בכיר'' - כלומר, לא פרופסור חבר ולא פרופסור מן המניין. לרוב בשנות השלושים המאוחרות או הארבעים לחייו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהכתבת או העורך ב"הארץ" התבלבלו בנקודה שרבים וטובים מתבלבלים בה - המינוח "מרצה בכיר". אתה (טווידלדי) מן הסתם יודע, אבל לטובת חלק מן האחרים, אפרט. פורמלית, הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בארץ מורכב מבעלי ארבע דרגות: מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר, ופרופסור מן המניין. קידום מדרגה אחת לאחרת אמור לשקף התקדמות בהישגים האקדמיים (פרסומים, הרצאות בכנסים, פרסים, וכו'). המקצוע של כל אחד מבעלי הדרגות הנ"ל הוא "מרצה", ואנשים שפחות בקיאים בהווייה האקדמית משתמשים לפעמים בשם התואר "בכיר" בסמוך אליו, וכך מקבלים "מרצה בכיר" (כמו "קצין בכיר"), מבלי לדעת שלביטוי הזה יש משמעות מנהלתית-אקדמית מדויקת, ושהרבה פעמים הם בעצם מפחיתים בערך המרצה כשהם קוראים לו "מרצה בכיר" - הרי הוא כבר פרופסור! אם אני זוכר נכון, בסרט "הערת שוליים", שקצר הרבה שבחים על ההקפדה שהקפיד בשרטוט החיים של חוקר תלמוד באוניברסיטה העברית, מתאר אוריאל שקולניק (הבן) את אביו אליעזר בתור "מרצה בכיר", בעוד הוא פרופסור. זה לא דבר שסביר שיקרה במציאות. בפסקה הראשונה של הכתבה ב"הארץ" מתואר גיבור (?) הפרשה בתור "מרצה בכיר", ובהמשך פעמיים בתור "פרופסור" וכמה פעמים בתור "מרצה". בגזר הדין מוזכר שקידומו בדרגה עומד כרגע על הפרק. אני משער לכן שמדובר במרצה בדרגת פרופסור חבר, ושהכינוי "מרצה בכיר" ננקב מתוך אי-ההבנה שתיארתי לעיל. בלבול נוסף שקיים הוא בין דרגה אקדמית (כאמור - מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין) לבין תואר אקדמי - תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט. זה לא שכך וכך שנים אחרי הגשת עבודת הדוקטורט אדם מגיש "עבודת פרופסורה" ומתמנה לפרופסור, כי אין דבר כזה "עבודת פרופסורה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הסרט ''הערת שוליים'' ייתכן שיוצר הסרט דווקא כן הכניס את הדבר הלא סביר שעליו דברת לעלילת הסרט, בכוונה. ישנם הרבה סיפורים על עיכובים בקבלת דרגות באקדמיה בגלל סיבות כאלה ואחרות ענייניות ושאינן ענייניות. זה יכול להיות מקביל לעובדה שכל אלה שסבבו את הגיבור (האב) כבר קבלו את ''פרס ישראל'' וגם בנו עמד לקבל את הפרס לפניו. נדמה לי שאביו של יוצר הסרט היה איש אקדמיה (אם כי בתחום אחר), ויש להניח שהוא הכיר את הסביבה הזאת די טוב דרך אביו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זה לא שכך וכך שנים אחרי הגשת עבודת הדוקטורט אדם מגיש "עבודת פרופסורה" ומתמנה לפרופסור, כי אין דבר כזה "עבודת פרופסורה"." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון. נתקלתי כמובן כבר במושג הזה, ''הביליטציה'', בעיקר דרך חברים ממדעי הרוח וקולגות מאירופה, וידעתי באופן גס מאד מה המשמעות שלו, אבל רק עכשיו למדתי על כל הפרטים שלו וראיתי שבאמת מדובר ב''עבודת פרופסורה''. בכל אופן, התיאור שלי נגע בנהלים האקדמיים בארץ, שם המושג לא קיים, ולכן הוא עדיין מדויק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |