בתשובה להאייל האלמוני, 22/03/12 1:06
הדמגוגיזציה של החוק זה בכוונה? 592906
שוטר צבאי יכול לעצור חייל ולבדוק תעודות מתוקף התפקיד לא סתם כי 'מותר לו'. ברור שאין משמעות להארכה לאזרחות כמו שמנחית מטוסים בחיל האויר לא יכנס לנתב"ג ויתחיל לאותת למטוסים וכמו מי ששירת בהנדסה קרבית לא יתחיל להסתובב בארץ לפרק מוקשים.
השוואה מדוייקת יותר היא למשל נהג שדרס ועקב כך נשלל רשיונו ל-‏7 שנים. במהלך 7 השנים הוא מגוייס לצבא ושם נותנים לו לנהוג. לאחר סיום השירות שוב מונעים ממנו לנהוג.
בעיני זה מגוחך. זה אפילו יותר מגוחך שמכשירים ללחימה, זה כמו שילמדו את הדורס שלנו נהיגה מתקדמת ונהיגת מרדפים.

אם האדם מהווה סכנה לציבור ברור שאסור לתת לו נשק, לא כאן ולא שם. אם הוא כבר לא מהווה סכנה ויש סיכוי לשיקום ה'עונש' של הרחקה מנשק לא נותן כלום ויכול אף לפגוע בשיקום (קרביים שאין להם לאן לחזור ושנמנע מהם להמשיך במסלולים 'טיבעיים' כמו למשטרה, אבטחת אישים וכו').
כמובן שכמו בכל דבר חייבים להפעיל שיקול דעת ובחינת האדם, דבר שקורה הרבה יותר כשמגייסים לקרבי.
הדמגוגיזציה של החוק זה בכוונה? 592913
גם חייל מקבל רובה מתוקף תפקידו ולא סתם (אני מקוווה). אני שמח שאתה חושב שזה מגוחך, מוזר בעיני שאתה לא מבין למה זה לא מגוחך לתת לעבריינים רובה רק בגלל שהם קיבלו הכשרה להשתמש בו. אם בצבא היו נותנים לאנשים בשלילה לנהוג זה היה נשמע לך הגיוני לבטל את השלילה שלהם?! אתה רציני?

איך בדיוק תבדוק אם הוא: "מהווה סכנה לציבור"? לדעתי עבר פלילי (קרוב) והכשרה פלילית מהוות סכנה די ברורה. ההרחקה מנשק היא לא העונש, ההרחקה מנשק היא הגנה עצמית של הציבור. כמובן שאם העבריין שלנו יבחר ללכת למשטרה והמשטרה תרצה אותו, יש מקום לתת לו נשק (כמו לעבריין שלא שירת כלוחם וכמו לעבריין שהתגייס לצבא).

אתה באמת חושב שמפעילים שיקול דעת שמגייסים לקרבי?
הדמגוגיזציה של החוק זה בכוונה? 592941
יש הבדל בין לקבל נשק ככלי לבין לתת דו"ח כהגדרת תפקיד. כאן אנחנו מדברים על מניעת גישה לכלי עקב סיבות שונות ומשונות.
טענתי כמה פעמים שזה מגוחך לאסור נשק לפני הצבא, לתת נשק במהלך הצבא ולאסור נשק שוב לאחר מכן. הפתרון שלך הוא 'אל תתנו להם נשק בכלל ואל תתנו להם לשרת כלוחמים'. הפתרון שלי הוא 'תנו נשק רק למי שכבר אינו סכנה לציבור ואם אתם כבר נותנים נשק תאפשרו להם לעבוד עם אחד לאחר מכן'.
דוגמת הנהג היא קרובה יותר אבל לא אנלוגיה מדוייקת. עבור הרב המוחלט נהיגה אינה חלק מהשירות הצבאי בזמן שהחזקת ותפעול נשק הוא ערך בסיס לכל חייל. כמו כן שלילה ניתנת רק לאנשים שביצעו עבירות תנועה ולכן 'לא לתת להם לנהוג' קשור ישירות לסיבה שבגינה אסור להם לנהוג. מה בין ילד בן 16 שגדל בסביבה תומכת פשיעה ונתפס עם סם / גנב רכב לנסיעת כיף ונפתח לו תיק פלילי לבין איסור החזקת נשק ?

בזריקה מהראש אני חושב שההגדרה צריכה להתבסס על אופי הפשע שבגינו נפתח לו התיק וגודל התיק. ברור שדרור אלפרון כזה שמחזיק במספר תיקים על תקיפה ואיומים אין מקום לתת לו נשק.

בוודאי, בטח שלוחמים. בשביל זה יש ימי גיבוש.
הצבא מכשיר חיילים - מכשירי לחימה והריגה. אם הוא לא היה בודק ומפעיל שיקול דעת באת מי הוא מכשיר ולמה היו לנו בעיות גדולות בהרבה מהחזקת נשק.
הדמגוגיזציה של החוק זה בכוונה? 592944
מן הסתם יש הרבה הבדלים, אבל איזה מהם רלוונטי?

לא אמרתי: "אל תתנו להם נשק בכלל ואל תתנו להם לשרת כלוחמים" הפתרון העדיף, בעיני, היה לא לתת לחיילים לקחת את הנשק לחופשות אלא אם כן יש להם רשיון אזרחי לנשיאת נשק.

איך אתה יודע מי מהם הוא: "לא סכנה לציבור"? ואם הוא לא סכנה לציבור אבל לא משרת בצבא, למה אתה מונע ממנו לעבוד עם נשק?

בגלל שהחזקת נשק היא: "ערך בסיס לכל חייל", הצבא נותן נשק גם למי שאין לו רשיון לשיאת נשק באזרחות (להבדיל מרשיון נהיגה), אבל ההגיון אומר שדווקא משום כך לא צריך להסיק מהאישור הצבאי שיש לתת אישור אזרחי. אני עדיין מנסה להבין למה זה מגוחך בעינך לא לתת לעבריינים להסתובב עם נשק ברחובות?

"מה בין ילד בן 16 שגדל בסביבה תומכת פשיעה ונתפס עם סם / גנב רכב לנסיעת כיף ונפתח לו תיק פלילי לבין איסור החזקת נשק ?" בן ה-‏16 שלך ישתחרר מהצבא בגיל 21 ויצטרך לחכות שנתיים עד שיוכל לשאת נשק. לא אסון כל כך גדול. אבל אם אין קשר, למה בין בן 22 שגדל בסביבה תומכת פשיעה ונתפס עם סם לבין איסור החזקת נשק? מה בין ילד בן 16 שגדל בסביבה תומכת פשיעה ונתפס עם סם והוא במקרה חולה באסטמה לבין איסור החזקת נשק? ומה בין ילד בן 16 שגדל בסביבה תומכת פשיעה ונתפס עם סם והוא במקרה חולה ערבי לבין איסור החזקת נשק? אם אין קשר, אז תבטל את החוק לכולם, אם יש קשר, תכיל את החוק על כולם. חוק שחל רק על צעירים, גברים, יהודים, לא חרדים, בריאים הוא בעליל לא צודק וחסר הגיון.

לא לכל היחידות הלוחמות יש גיבוש, והכיבוש לא מסנן אנשים לפי המעצורים האתיים שלהם או העתידם כאזרחים שומרי חוק. הצבא מכשיר מכשירי לחימה והריגה, ושיקול הדעת שהוא מפעיל הוא לגבי מי שמתאים להיות מכשיר לחימה והריגה וזה הפוך משיקול הדעת שאמור להפעיל מי שנותן רשיונות לנשיאת נשק. (וכן, אם לא שמת לב יש לנו בעיות גדולות בהרבה מנשיאת נשק)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים