בשבח הרזון 592939
לדעתי יש אמנם בעייה אמיתית של הפרעות אכילה ואנורקסיה, אולם מבחינת הנזק לבריאות הציבור מדובר בבעייה זניחה לעומת בעיית אכילת היתר וההשמנה בעולם המערבי, ובפרט ישראל.
כל העניין של "הפרעת אכילה" מבוסס על הגדרות שרירות, ואם נגדיר למשל הפרעת אכילה ככזו הגורמת למשקל יתר, אני בטוח שיותר מ-‏10% מהאוכלוסייה יאובחן כסובל מהפרעה זו.
הבעיה היא שמרזון יתר נפגעות בעיקר נערות בגיל ההתבגרות, בעוד שמנזקי השמנת היתר (מחלות לב, סכרת וכו') נפגעים בעיקר אנשים די מבוגרים - ויש לצערי הטיה בחברה המפריזה בחשיבות
בריאותם של צעירים לעומת מבוגרים.
אם כבר לדעתי אם יאסרו הצגת אנשים שמנים בפרסומות (נניח מעל BMI של 30) ייתכן שזה יביא להגברת הדה-לגיטימציה להשמנה בחברה - דבר שעשוי להגביר את המוטיבציה של אנשים
רבים להרזות ובכך לשפר את בריאות הציבור. ייתכן שאף כיום הכללתן של דוגמניות רזות במיוחד בפרסומות מטה את אידיאל היופי השורר בחברה כלפי רזון במידה כזו שהתועלת עולה על הנזק.

בנוסף, אני רואה בהצעת החוק פגיעה לא מידתית בחופש העיסוק של דוגמניות רזות. על פי אותו הגיון ניתן לאסור על צילומי דוגמניות שזופות מדי מכיוון שהדבר עלול להביא לאידיאל יופי שזוף ולהגביר את מקרי סרטן העור.
(גילוי נאות: הכותב חובב מושבע של דוגמניות, ובמיוחד מן הסוג הרזה).
בשבח הרזון 592940
ההפך. ממילא רוב מי שמוצגים בפרסומות הם רזים וחתיכים, וכשהשמן נמצא שם זה לרוב על תקן ''השמן''. זה דווקא יוצר עוד יותר דה-לגיטימציה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים