 |
לא אמרתי שדרך המחשבה שהחזקתי בה בעבר, וחלק מחברי מחזיקים בה היום היא הזויה - חלילה. אך העובדה היא שדרך זו הביאה אותנו למצב בו אנו נמצאים היום. אני עומד היום בפני מצב שבו הדעה שהחזקתי בה - שניתן להגיע לשלום עם הפלסטינאים, שתי מדינות לשני עמים, מזרח תיכון וכו' (ולעדות ניתן לראות את תגובותי לכתבות בתקופה קודמת של "האייל") - אינה רלוונטית עוד.
כשאני חושב על כך כיום, כשאני נוכח לדעת כי הכיוון שהמחנה שלי (ואני) הוביל אליו היה שגוי, אני נאלץ לבחור לעצמי כיוון חדש - הישן הכזיב.
אז החלטתי להקשיב - לא להקשיב לעצמי או למחנה שלי - אלא להקשיב לפרטנרים האמיתיים שלנו - הפלסטינאים. דיברתי עם רבים מהם - בעיקר באינטרנט, וקראתי נאומים של ערפאת (יותר נכון תרגומים שלהם) ולאט לאט הבנתי שהם, קרי הימנים המתלהמים שנהגתי ללגלג עליהם ועל המדבקות ההיסטריות שלהם: "אל תתנו להם רובים!" "זה לא שלום, זה טרור!" וכו' - צודקים. או לפחות יש יותר צדק בדבריהם מאשר במה שהמחנה שלי טוען.
אתה יכול ללגלג ולומר שדעותי (ודעותיהם) הזויות - אבל העובדה היא שתחזיותיהם התממשו אחת לאחת - הם צדקו, למצער ולא אני.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש