בתשובה להפונז, 26/03/12 13:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צריך גם לציין שקיפוח הוא גן דומיננטי. כך למשל ד"ר סמדר לביא היא מזרחית לגמרי על פי הכרתה, אבל אבא שלה אשכנזי גמור. בעניין זה יש לומר גם שפרופ' אילוז נוקטת בכמה שיטות מעניינות. הראשונה היא כמובן הנסיון להחיל, אחד לאחד, את הנוסחה של האגודה לזכויות האזרח בארה"ב ויחסי שחורים-לבנים על מציאות ישראלית שונה מאוד. שניה, הדוגמאות שלה מוזרות למדי. כך למשל מופיע אצלה המשפט המדהים, "המנהיגים הללו הם דתיים, ומזלזלים ברוב האירופים, שהם רואים בהם יצורים ברבריים ששיעבדו אזורים נרחבים באסיה ובאפריקה בגלל תאוות בצע ויצאו ליותר מדי מלחמות עקובות מדם", שמיותר לחלוטין לתזה שלה, וכל מטרתו להפגין התנשאות נוסח אדוארד סעיד על האירופאים. דא עקא, כפי שהארמנים יוכלו להזכיר לנו, המונופול על השמדת עם לא היה רק אצל האירופאים; כפי שסוחרי העבדים המוסלמים יכולים להזכיר, גם בזה לא היה מונופול לאירופאים; וכפי שתולדות האימפריה העות'מאנית מלמדות, גם שם לא היה מחסור בשאיפות התפשטות או שיעבוד פלוני ואלמוני. שלישית, מה שממש מוזר במאמר השני שלה, הוא שהדוגמה הדמיונית שלה - מעבר לכך שהיא לא מוכיחה כלום, כי היא פשוט מבקשת מאיתנו להניח שמשהו שיתאים להנחות היסוד היה קורה, אבל מי אמר? - בעצם מתבססת על הסאב-טקסט של 'המזרחים לא התאימו לסביבה טכנולוגית' שהיא שוללת בכל תוקף. כי הרי הדוגמאות שלה מניחות נחיתות אשכנזית - בתחום הלימודים הדתיים (תוך מחיקת החרדים מהתיאוריה...) והשפה הערבית. וזהו. רביעית, יש לה את השאלה הרטורית על 'החפיפה בין הקבוצות'. ודאי שיש חפיפה בין הקבוצות; אבל לא מספיק לטעון שיש חפיפה, צריך להראות *כמה* חפיפה יש, ומתוך כך לנתח את הפער. אין דין 95% חפיפה כדין 5% חפיפה, ואין במאמר שום נתון שיעזור לי לדעת כמה חפיפה הייתה, למעט סברה שאם יש קצת חפיפה הריהי כנראה מלאה (ייתכן; אני פשוט לא יודע מספיק בנושא. אבל המאמר שלה לא עזר לי לדעת יותר). חמישית, כפי שהעירו, היא מתעלמת מאלה שכן הגיעו לצמרת - כולל אנסי בדימוס, ולהבדיל מאוד שרי חוץ ובטחון וכן הלאה, וכמה זוכי פרס ספיר, ודווקא יש חברים מזרחיים באקדמיה למדעים ובעוד קטגוריות שהיא טוענת שאין *בכלל*, וכן מהבעיה הגיאוגרפית שהיא אפליה אנטי-פריפריאלית שלא מיועדת להפלות מזרחים אבל בהחלט עושה את זה בגלל הבעיה שנוצרה כשאוכלסו עיירות הפיתוח. שישית, לגבי בגין - צריך להזכיר את תגובתו לנאום הצ'חצ'חים של דודו טופז: האזכור של ברזאני ופיינשטיין כדוגמה ל*העדר החשיבות* של העדות, וטענתו של בגין שכולם יהודים - די שונה מפוליטיקת המעמדות שהיא מייחסת לו. יש עוד, אבל נראה לי די בזה. מה שכן ראוי לציון, כתופעה מדאיגה, שבין השמות שהיא מצטטת כדוגמה לאנשי רוח ואקדמיה מזרחיים - "מאיר בוזגלו, יהודה שנהב, יוסי יונה, חביבה פדיה, הנרייטה דהאן, רונית מטלון, מומי דהאן, איציק ספורטה, פנינה מוצפי, שולה קשת, שאול משעל ורבים אחרים" - נעדרים לחלוטין מדענים. יש אנשי תיאוריה פוסט-קולוניאלית; משוררות מצויינות; חוקר מדעי המדינה אחד; וכן הלאה. אבל אין שם למשל את אשר קוריאט, או יורם לוזון, או כל מיני כאלה שעוסקים בתחומים יותר ניסויים ומדוייקים. זו כמובן תופעה שמאפיינת לא רק שסעים עדתיים אלא גישה אקדמית מסויימת שרואה באקדמיה המשך הפוליטיקה באמצעים אחרים, ובכל זאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דמיין אותי עם שלטים ופונפונים. רציתי בעצמי להגיב עם רשימת הכשלים והקפיצות הלוגיים במאמר, אבל לא הגעתי לזה. (רשימה זרה לחלוטין לזו שלך, אגב, מה שקצת מדאיג.) במיוחד, הטענה ''האליטה המרוקאית היגרה לצרפת, השאר היגרו לארץ'' שהוזכרה ונופנפה ללא התייחסות עניינית, וכן ההפתעה מחוסר הסימטריה בין ההתגייסות הלבנה בארה''ב נגד אפלייה רשמית, מכוונת, בוטה ואלימה נגד שחורים, לבין חוסר ההתגייסות האשכנזית בארץ נגד אפלייה עמומה וחמקנית בהרבה נגד מזרחים שאפילו עצם קיומה נתון במחלוקת במגזרים נרחבים. אני לא אומר שלא היתה או שאין אפליה, או אפילו שהמנגנונים של האפליה הזו אינם כפי שפרופ' אילוז מתארת, אלא שהיא לא פשוט לא הראתה את זה במאמר (אני חושב שאפשר להאשים אילוצי עריכה ואורך), ולכן יש לו ערך די מוגבל כנושא (להבדיל מנקודת מוצא) לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן מסכים שקיפוח נוטה להיות גן דומיננטי (דווקא לא במקרה שלי לשמחתי). נראה לי שאין כלל מחלוקת על אפליה מלפני שניים ושלושה דורות. אבל כיום, כשמצד אחד לא מעט משרות בכירות הן של "מזרחיים", ומצד שני נישואי התערובת מעמעמים מאד חלק ניכר מהעניין, הקיפוח נותר דומיננטי חברתית מסיבות פוליטיות ואחרות, והוא יותר עניין תודעתי מאשר משקף את הנתונים בשטח. ראה מקרה שלמה מעוז לדוגמא - אדם שכנראה מרוויח כמו כל המגיבים למאמר יחדיו, ועדיין מסתובב בתחושת קיפוח ומרמור כה גדולות (לאור דבריו בתקשורת כמובן - לא מהיכרות). כן, גם אני הרגשתי שטיעון "המזרחיים לא ההתאימו לסביבה טכנולוגית" הוא צורם. נראה שהבעיה היום היא פחות אישית/אתנית ויותר סוציו-אקונומית וגיאוגרפית, שאכן עקב ההיסטוריה היא עדיין קורלטיבית עם מוצא - אך באופן הרבה יותר חלש מבעבר. והגיג נוסף בקשר לקיפוח שעלה בראשי - אני מניח שלפי מספר פרמטרים, נשים מקופחות מול גברים הרבה יותר מאשר מזרחיים מול אשכנזים. ועדיין רובן לא חי בהרגשת קיפוח תמידית משום מה (1) (1) כן, אני יודע שזו הרמה להנחתה רבתי - זה עדיין רק הגיג ולא מגובה בנתונים ממש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |