בתשובה להאייל האלמוני, 03/04/12 22:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התיקון השני לחוקה האמריקאית איננו נובע מעמדה כה פשטנית כפי שעולך מדבריך1. פרשנים של החוקה התלבטו על הניסוח המוזר של הנוסח שמכיל שני חלקי משפט שלכל אחד נושא שונה: האם החוקה מבטיחה את זכות המליציה או את זכות העם? (עם שאלת משנה אם "עם" זה "אנשים"?). בחינה מקיפה של טיוטות שונות לנוסח התיקון, של הקשרים שלו לתיקון השלישי, ושל הבנת ההקשר, ראית העולם והשימוש בשפה ובדקדוק של המאה ה-18 מצביעה על כך שהתיקון בא לעגן את החזון הרפוקליקני האידיאלי בצורה דו-כיוונית. האזרחים הבוחרים צריכים לשרת במליציה2, ואלה שמשרתים במליציה צריכים לבחור3. החזון הזה נובע מחוסר האמון הבסיסי שמנסחי החוקה רחשו לתפיסה של צבא קבע היררכי4 שעלול להפוך לגוף עם תרבות פנימית שונה שתסכן את התרבות האזרחית הרפובליקנית שמקדשת עת העליונות האזרחית ואת השיוויון לכולם. כך שהרעיון העיקרי שעמד מאחורי התיקון הוא שמירה על הדמוקרטיה5. השליט הוא "אנו העם..." שהצבא עושה דברו, לא להיפך, כי הצבא מגלם במהותו את העם שהוא "גוף הבוחרים". הצבא איננו יישות נפרדת שאיננה מייצגת את העם, מעין שכיר חרב מקצועי שיכול לפעול למען מטרותיו שלו או של מי שתופס עליו שליטה. וכך, התיקון מבטיח שהקונגרס לא יוכל להשתמש בסמכותו החוקתית כדי לפרק את המיליציות. 1 ובזה אני חולק על צפריר שטוען שהתיקון הוא לא רלוונטי, אנכרוניסטי ומזיק. 2 מליציה לתפיסתם איננה המשמר הלאומי של ימינו 3 מעין "צבא העם" בן גוריוניסטי 4 פלמ"ח לעומת צה"ל? 5 כפי שכתוב בתיקון "נחוץ לשימור ואבטחתה של מדינה חופשית" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התיקון השני לחוקה האמריקאית איננו נובע מעמדה שעולה מדברי משום שהוא לא מכיר בזכות לשאת נשק כזכות יסוד תגובה 592825 הזכות לשאת נשק כזכות יסוד היא ניסוח מחדש של החוקה האמריקאית על מנת שתתאים לפוליטיקה של הימין החדש בארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה בדיוק הוויכוח בין אוהבי הנשק שמפרשים את החוקה כהגנה כללית על זכות אינדיבידואלית להחזקת נשק, לבין מי שתומך בהגבלה שעבורו החוקה רק מטיחה את זכותן של המדינות לקיים מיליציה. שניים מהטענות העיקריות בוויכוח הן על משמעות "לשאת נשק" ואם "העם" מתייחס לקולקטיב או לפרטים. כך שמצד אחד "לא ניתן להפר" את הזכות "לשאת נשק" זה הכרה בזכותו של כל אזרח להחזיק כלי נשק ומצד שני זה "לא תופר" זכות "נושאי נשק" כביטוי שמשמעותו "צבא" כפי שמופיע בטיוטות המפורטות יותר של התיקון. נראה שאתה מצדד בפרשנות הצרה והמגבילה שלא הצליחה לשכנע את בתי המשפט עוד מאמצע המאה ה-19. בנוסף, זה איננו נושא חדש שעלה "בפוליטיקה של הימין החדש בארה"ב". ה nra נוסד ב-1871, ובאותה תקופה ביהמ"ש העליון כבר פסק בנושא. למרות זאת, ביה"ש העליון קבע ב- 1880ים שהממשלה הפדרלית לא יכולה להגביל אחזקת נשק, אבל אין הגבלה כזו על ממשלות של מדינות הברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במהלך הויכוח במאה ה-19 וה-18 לא עלה הטיעון של החזקת נשק כזכות יסוד. החזקת נשק בוודאי אינו נושא חדש, החזקת נשק כזכות יסוד היא נושא חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן הצבא בארה"ב הוא באמת צבא העם הבן־גוריוניסטי. טוב שהחוקה שלהם לא אנכרוניסטית. הקונגרס היום אכן לא יכול לפרק את המיליציות (באופן ריק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה נוספת למחשבה, אם כי לא קשורה ישירות לעניין הזכות לנשיאת נשק. הרנדון נגד לאורי משנת 1937 היתה פסיקה חוקתית משמעותית של ביהמ"ש העליון של ארה"ב. הרנדון היה קומוניסט שחור שנידון בג'ורג'יה למאסר עולם על הסתה נגד המדינה. ביהמ"ש העליון פסל את החוק נגד התקוממות שמדינת ג'ורג'יה העבירה בסביבות 1870, וקבע שהחוק מסוכן משום שהוא משמש להגבלת חופש הביטוי ואפשר להשתמש בו נגד כל מי שמעוניין להביא לשינויים בממשל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |