בתשובה לברקת, 16/04/12 12:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שזה מצחיק, כי לשתיהן אני לא נוטה להאזין. מצד שני, רק בשבוע האחרון יצא לי להקשיב לאלבום מלא של אהובה עוזרי (חיפשתי אלבום בהוצאה של נענע דיסק, הגעתי לשם) ואקולקטיב (חבר הציע לי ללכת להופעה, עוקבת בטוויטר קישרה אותי לאלבום), גיליתי את אחרית הימים ואום כולת'ום (בזכות ברי סחרוף) ושמעתי שוב את ליל חניה של אלתרמן. מבין חבריי שחולקים איתי תפיסת עולם אידיאולוגית ורשת חברתית מקוונת אני יכולה למנות לפחות שלושה שמפרסמים לינקים למוזיקה אלקטרונית (שאני לא נוטה לשמוע באופן טבעי) ולמוזיקה ''ישנה'' (כל דבר בטווח שבין אלביס פרסלי לחוה אלברשטיין, לרבות בשפות שאינן אנגלית או עברית). כמובן שהמוזיקה היא רק דוגמא. לאתרים כמו לאטמה ומקור ראשון (ולפחות עבר - גם גלובס וכלכליסט) כנראה לא הייתי נכנסתי אם לא הייתי מקבלת הפניה לכתבה ספיציפית כזו או אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו נשאלת השאלה לאיזה שתיהן מתוך ארבעתן היתה הכוונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קינן וגוש. אבל האמת צריכה להאמר, גם באך לא נוטה להסתובב לעתים קרובים ליד האוזניים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מעלעל מפעם לפעם במקור ראשון, אולי נסיון לא מודע לשבור את הבועה. ממש הבוקר קיבלתי ממכר הפנייה לקטע של לאטמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל גם טעם מוזיקלי מגוון וסקרנות מוזיקלית הן מאפיין שאינו משותף לכלל המאזינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, כמובן. אבל התוצאה מבחינתי היא שהרשת חושפת אותי למגוון גדול יותר מהמטען ש"הכינותי מראש", ולא גורמת לי להסתגר בטווח המוכר לי (כמו שנטען בכתבה). כמו כן, ההתייחסות שלי למוזיקה הייתה דוגמא בלבד לכך שגם אם אני בקשר-מקוון עם אנשים הדומים לי מבחינות מסוימות, זה לא אומר שהם וטעמם דומים לי ולטעמי מבחינות אחרות. אני מניחה שכאשר מדובר באדם שתחומי העניין שלו הם בישול ואוכל, והאנשים שהוא מכיר חולקים עמו טעם דומה בתחומים האלה, זוכה להחשף דרכם למגוון גדול יותר של דעות פוליטיות, תרבותיות ואחרות (ופחות לתפיסות עולם שאוכל לא תופס בהן מרכיב משמעותי). כן, אני מניחה שאם אדם אינו סקרן מטבעו, ומתנהל בטווח דעות/עמדות/טעמים שמשיקים לאיזשהו מיינסטרים מדומייין (או פחות מדומיין), גם ברשת הוא ייחשף בעיקר לממוצע שכנראה לא מאתגר אותו משמעותית. אבל נראה לי שזה יותר עניין של אופי מאשר של "האשמת הרשת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הדוגמאות שהבאת, של האזנה למוזיקה אלקטרונית ולצדה ליל חניה, משותפות בדיוק לחובבי מוזיקה, או לחובבים מחתך חברתי מסוים. את מדברת על הבדלים, אבל אני לא רואה שהם גדולים כל כך. יכולת להוסיף לרשימה גם מוזיקת עולם וכלום לא היה משתנה, כי אותם אנשים שמשתפים מוזיקה אלקטרונית וגם את ליל חניה עם חבריהם, ישתפו איתם בשמחה גם מוזיקת עולם מגניבה שהכירו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם משתפים דברים שאני לא מכירה, ושלא הייתי נחשפת אליהם אם הייתי שומעת גלגלצ וצופה בערוץ 2. אני לא חושבת שהחברים המקוונים שלי משקפים את החברה הישראלית (ואפילו לא את החברה הישראלית-יהודית) ואני לא מנסה ללמוד מהם על המאפיינים או ההעדפות של החברה הישראלית. כל מה שאני אומרת זה שההכרות שלי איתם מרחיבה את האופקים שלי ולא מצמצת אותם למוכר לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחילת דברייך מזכירה לי את הנסיון שלי באתר המוזיקה פנדורה - שמנגן לך שירים על פי העדפה של להקה או שתיים ועוד שירים ספורים שהגדרת. לאחר ההגדרה הראשונית, הוא מוצא שירים שלפי השערתו תאהב, וכך יוצר לך ערוץ שאמור להיות מותאם לטעמך האישי. פה ושם אפשר לציין לטובה שיר שהוא בחר, אבל לא חייבים. למרבה הבושה לאגו המוזיקלי, לאחר זמן קצר חלק ניכר מהשירים שהוא בחר היו כאלה ששוכנים אחר כבוד בתקליטיתי האישית. מה שגרם לי להרגיש מאד צפוי וצר אופקים... והוא גם חשף אותי לכמה דברים חדשים ומוצלחים בדרך. גילוי נאות - האתר לא פועל מחוץ לארה''ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי הוא דווקא חידש עמוקות, אולי משום שאני לא מרבה בשמיעת מוזיקה לועזית. אממה מה - ברגע שהתחלתי לחפש אלבומים של אותם האמנים, התברר לא-פעם שאת-השיר-הספציפי-הזה אהבתי. אבל יתר האלבום, או את יתר יצירותיו של הברנש - לא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |