בתשובה לקונשטוק, 22/04/12 18:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין ממש התייחסות לטענה המרכזית בהודעה הקודמת שלי (שמכיוון שהטיעון ה''בייסיאני'' הבסיסי תקף לכל דבר שניתן לדבר עליו, הוא לכשעצמו לא מעניין ומה שמעניין הם דברים שנותנים חיזוק נוסף מעבר לחיזוק האלמנטרי הזה). (אגב, זה ממש לא נכון ש''אחת הדרישות הבסיסיות של מודל מתמטי'' היא שהוא יהיה ''תקף על כמה שיותר דברים''). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הטענה שהחוק הבייסיאני תקף "על כל דבר", היא מאד-מאד שגויה (במידה שבכלל יש לה איזושהי משמעות). כידוע לכל, מושאי המשפט הם לא "כל הדברים" אלא רק אירועים (במובנם ההסתברותי - רוצה לומר, איברים מסיגמא-אלגברה של מרחב מידה שמידתו סופית ומנורמלת). זו לא רק קנטרנות טכנית, אלא לב העניין: כל ניסיון להתמודד ברצינות עם הגדרה משמעותית של מרחב כזה, שבו הקבוצות המדידות הן היסטוריות אפשריות המובילות להווה, תפתח בהכרח תיבת פנדורה קונספטואלית\פילוסופית\לוגית\פיזיקלית, ותפרוש דרך שראשיתה בלוגיקה מודלית ואי-שוויוני בל, ובסופה - סביר להניח - לא יוותר דבר מלבד חברתו הלא-מנחמת של הסוליפסיזם. את המודלים המתמטיים עדיף להשאיר לבעיות השייכות לתחומי-ידע שכבר הבשילו דיים, ואידך זיל גמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי אף מילה. אני מניח שזו הייתה המטרה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |