 |
|
 |
||
|
||||
 |
הוויכוח רק מדגיש את המיותרות המוחלטת של כל אותם עיטורי מופת, גבורה וכד'. הרי לאנשים עצמם הם לא יעזרו. זהו רק חלק מהניסיון של המדינה לאינדוקטרינציה של אזרחיה וחייליה. לא טוב למות בעד ארצנו, כי פשוט לא טוב למות, נקודה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם שתי התגובות האחרונות. כל פולחן המוות הנקרופילי בישראל יצא מכל פרופורציה. אנשים פשוט מתים, מי בחרוף נפש שניסה להציל את חבריו ומי בתאונה מצערת/רשלנות/התאבדות/סיבה רפואית וכו'. נמאס מכל ההאדרה הזו של קורבנות בצבא/פעולות איבה כאילו המוות שלהם יותר נעלה/משמעותי ומקומו גבוה יותר בההררכיה וחס וחלילה שלא יתנו את אותו תג למתים אחרים. אם כבר מחליטים שהקריטריון הוא "חירוף נפש", אני לא מבין למה סוהר/כבאי שניסה להציל משריפה או רופא שנדבק מאיזה חיידק טורף או מציל שקפץ להציל טובע הם פחות ראויים מחייל שנפל בקרב. מבחינתי כאזרח כולם מנסים לשמור על חיי/בריאותי שאלה - מה לגבי הכבאים שנהרגו ב-11.9? אני משער שהם קיבלו עיטורי מופת וגבורה למיניהם (בצדק) ושלו דבר כזה היה קורה בישראל אף אחד לא היה מפקפק בכך. ז"א שאם ניסית להציל משריפה שגרם לה איזה ערבי מחבל אתה גיבור ישראל/ארה"ב אבל אם אותה שריפה נגרמה ע"י איזה סיגריה שנשכחה או תנור שהתלקח אז אתה סתם כבאי שעשה את תפקידו וחס וחלילה אסור להשוות אותך לאילו שבאמת מגינים על המדינה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אותו משקל יש הבדל אם נהרגת בתאונת דרכים ואתה חייל לבין אם אתה אזרח, כי השאלה היא לא רק מה אתה חשבת או עשית אלא איך זה משפיע על רגשות הציבור ומקבלי ההחלטות.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לעיטורים האלה, אגב, יש משמעות כלכלית למשפחות השכולות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם השני שלך מיותר הרבה יותר מעיטורי הגבורה או המופת. הם אולי לא דרושים למתים, אבל כן למשפחותיהם. לא טוב להיות רוגל לישמנובסקי-מלקוביץ', כי פשוט לא טוב להיות מנוול, נקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנוולים הם אלה שחושבים שטוב למות בעד ארצנו (או בעד... השלם את החסר), בעיקר אם מישהו אחר עושה את זה. הרבה יותר טוב לחזור מהמלחמה - אם כבר נגזר עליך להילחם - כשאתה בריא ושלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנוולים הם אלה שמזלזלים בנופלים אשר הקריבו את הקרבן הגדול ביותר ובמשפחותיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן שום זלזול, ההיפך המוחלט. לצערי היו רבים בסביבתי הקרובה שנפלו בקרב ואני - וגם משפחותיהם, אגב - היינו שמחים מאוד לו היו חוזרים הביתה בשלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אצלך אין זלזול, אצל המנוול שכתב את תגובה 594556 - יש ויש | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מזלזל בנופלים. רק ציינתי שהעיטורים הללו לא ישנו להם הרבה. ולגבי המשפחות, אני מאמין שפיצוי כספי הולם והתייחסות מכובדת מצד צה''ל יעזרו הרבה יותר מהתעסקות תפלה בנסיבות המוות כדי לדעת אם באמת מגיע עיטור הגבורה, או שמא רק המופת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על המקרה הנוכחי? אם כן, למה צה"ל (או ליתר דיוק: משרד הביטחון) צריך להיות מעורב? האם לדעתך משרד הביטחון צריך להיות זה שמעניק הכרה על פעולות גבורה אזרחיות? או שאולי יש כאן פשוט עניין כלכלי: משרד הביטחון יכול להעניק יותר למשפחות נופליו מאשר המשרד לבטחון פנים. דרך אגב: שוב (כמו שיח הציבורי בעניין החזרת גלעד שליט) לא מעזים להתנגד לדבריהם של בני "המשפחות השכולות" (כולל משפחת שליט ונציגיה). התוצאה היא שרק משוגעים ו/או בני משפחות שכולות אחרים יכולים לבטא עמדות חריגות. ניטפוק: התעסקות טפלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ואני יודעים שהיכן שיש עיטורי גבורה מסתתר בזיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה, למשל, מסתתר הבזיון פה: או פה: או פה: או פה: וכן הלאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד שניים לדוגמה, סתם צל"שי אלוף: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שבנורמות הנוכחיות, אם אתה עושה מה שמצופה ממך לעשות, אתה ראוי לאות המופת? עם כל הרצון הטוב, אני מתקשה מאד להבין, מה בדיוק עשו יושבי "אוטובוס הצוערים" החיים והמתים, שראוי לאות המופת. אולי אתה יכול להציע הסבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 503, למרבה הצער. א', ג', ד', ה', ו' ו־ז'. חוץ מזה, הם נהרגו כתוצה מהחלטה (שהתבררה בדיעבד כ)שגויה לחלוטין. מכאן שיש כאן ביזיון, שהוא, כמו שציין איציק, תנאי מקדים לצל"ש. תגובה 594518. סליחה על הציניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי את הציניות, אבל השאלה שלי לא היתה צינית. נראה שיש כאן מקרה שבו קבוצה גדולה של אנשים קיבלה צל"ש מסוג כלשהו משום ש"שנשלחו להציל חיים ושילמו על כך בחייהם". על מה בדיוק הם שילמו בחייהם? השיח הציבורי בישראל הגיע למקום כזה שהוא אפילו פטור מלהשמע כהגיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזיון הוא לא תנאי מקדים, אבל בהחלט היו ויהיו מקרים שבהם צל''ש נועד לכסות על בזיון. כמדומני שהמפתח פה הוא שהחיים לא קיבלו צל''ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי חשק לעבור עכשיו על כל עיתורי העוז והמופת. נכון שיוחאי בין נון קיבל את אות הגבורה לא על בזיון מערכתי. עמי אילון אמר את אותו הדבר לגבי חלק גדול מהעיטורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כוחה של המילה ''לפעמים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כחוקר בהסטוריה צבאית את יודע שהצורך במעשה גבורה עולה בד"כ כשהמשימה אינה מתנהלת על פי התכנית. כשהמשימה אינה מתנהלת על פי התכנית והיא נתקעת, נדרשים מעשי גבורה כדי לחלצה. רוצה שאוסיף את המילה לפעמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. ''לפעמים'' הוא ביטוי מפתח פה. כי יש עוד כמה מצבים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |