בתשובה לרוגל לישמנובסקי-מלקוביץ', 26/04/12 13:18
ויכוח מיותר 594598
אזרח תמים • בתשובה לרוגל לישמנובסקי-מלקוביץ' יום ו', 27/4/2012, 2:32
מסכים עם שתי התגובות האחרונות. כל פולחן המוות הנקרופילי בישראל יצא מכל פרופורציה. אנשים פשוט מתים, מי בחרוף נפש שניסה להציל את חבריו ומי בתאונה מצערת/רשלנות/התאבדות/סיבה רפואית וכו'.
נמאס מכל ההאדרה הזו של קורבנות בצבא/פעולות איבה כאילו המוות שלהם יותר נעלה/משמעותי ומקומו גבוה יותר בההררכיה וחס וחלילה שלא יתנו את אותו תג למתים אחרים.

אם כבר מחליטים שהקריטריון הוא "חירוף נפש", אני לא מבין למה סוהר/כבאי שניסה להציל משריפה או רופא שנדבק מאיזה חיידק טורף או מציל שקפץ להציל טובע הם פחות ראויים מחייל שנפל בקרב. מבחינתי כאזרח כולם מנסים לשמור על חיי/בריאותי

שאלה - מה לגבי הכבאים שנהרגו ב-‏11.9? אני משער שהם קיבלו עיטורי מופת וגבורה למיניהם (בצדק) ושלו דבר כזה היה קורה בישראל אף אחד לא היה מפקפק בכך.
ז"א שאם ניסית להציל משריפה שגרם לה איזה ערבי מחבל אתה גיבור ישראל/ארה"ב אבל אם אותה שריפה נגרמה ע"י איזה סיגריה שנשכחה או תנור שהתלקח אז אתה סתם כבאי שעשה את תפקידו וחס וחלילה אסור להשוות אותך לאילו שבאמת מגינים על המדינה
ויכוח מיותר 594599
אוריאל • בתשובה לאזרח תמים יום ו', 27/4/2012, 3:13
על אותו משקל יש הבדל אם נהרגת בתאונת דרכים ואתה חייל לבין אם אתה אזרח, כי השאלה היא לא רק מה אתה חשבת או עשית אלא איך זה משפיע על רגשות הציבור ומקבלי ההחלטות..
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות