בתשובה ל123, 27/04/12 15:18
כל שנה 594622
לא מדובר כאן בריב עם המשפחות, בשני המקרים שהזכרתי הארגונים עצמם (צה"ל ומי שעוסק בקורבנות אנטישמיות) הודיעו למשפחות שיקיריהם רשומים אצלם ברשימות הרלוונטיות. וההבדל בין המספרים משנה מאוד, כי ככל שהמספר גדול יותר כך הציבור נשאב יותר להתרגשות באירועים הרלוונטיים. ובשביל החמאס/חיזבאללה היהודים שיום הזיכרון "מזכיר להם משהו טוב" - לולא קראתי זאת במו עיניי לא הייתי מאמינה, אבל כך אמר כאן פעם עוזי וישנה - זה ממש כיף גדול.
כל שנה 594624
לדעתי את מנפחת את ההשפעה של ניפוח המספרים... אבל אני מוותר כדי לא לנפח לשווא את הדיון.

חוץ מזה, לא כל האבות השכולים הם פרופסורים לאתיקה צבאית.
מה דעתך על הריב הזה? האם לא היה עדיף פשוט לוותר לאבא מראש?
כל שנה 594628
בהחלט עדיף היה לוותר מראש, וטוב מזה - לא לחכות לדרישת האב כדי לקיים קבורה צבאית. נשמע לי שהיועץ המשפטי של צה''ל צריך היה להמליץ על כך מלכתחילה. ולמען הסר ספק - מבחינתי מותו של אותו עריק עצוב בדיוק כמו מותו של כל לוחם עז נפש שהיה דומה לו בערכו כאדם (גם אם קשה, כמובן, להגדיר מה פירוש ''ערכו כאדם'').

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים