בתשובה להאייל האלמוני, 05/05/12 14:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם שני אנשים שונים לא הבינו את התגובה שלי, כנראה שהיא לא מספיק ברורה. את המילה "נאלח" הצמדתי לטיעון של המוטרדת, המצוטט בשורה למטה: "ההשערה מועלית בעוד מקומות, ועד אשר יוכח אחרת - אבל שיוכח באופן אמין ומאומת - ההשערה הזאת היא בינתיים סבירה יותר מכל המייסעס האחרים." - ההדגש במקור. (והסבר למתקשים: המשפט עם סימני הציטוט מועתק מתגובה אחרת שאינה שלי. אם אינכם מבינים את ההקשר אנא קראו מחדש את הפתיל). טיעון מסוג זה, לעניות דעתי, הוא אכן נאלח. העובדה שמספר אנשים שקראו על האירוע בעיתון מעלים השערה המבוססת על דיעותיהם הקדומות לא הופכת את סא"ל לאשם עד שיוכח אחרת. את ה"דמוניזציה והאנטישמים" (הסבר למתקשים - זה מצוטט מתגובה 594949 הרומזת שאני מקלל, האשמה שאני מנסה להפריך בתגובה הנוכחית) אני משער ששאבת מהמשפט האחרון בתגובה 594211. משפט אחרון זה נאמר באירוניה (הסבר למתקשים - אירוניה [ויקיפדיה]). ומשמעותו היא שעל פי אותו טיעון לוגי של המוטרדת (להלן: הטיעון אותו כיניתי "נאלח"), צריך השמאל להוכיח באותות ובמופתים, ומעל כל צל של ספק, שההשערות שמעלים גורמים ימנים מסוימים בנוגע למהותו אינם נכונות (הסבר למתקשים - השערות שציטטתי את רוחן. איני מאמין בהם וממילא לא טענתי אותן בעצמי). כוונתי היא שהתגובה הזאת תבהיר שלא קיללתי אף אחד. או שלפחות לא התכוונתי לקלל. בשלב הזה אני מעדיף לא להתיחס לטיעון החדש שלך שהסמח"ט אשם כי זה "עובדה" שכל הקצינים הנקראים כך וכך הם כך וכך כי פשוט אין לי כוח להבהרות נוספות (איך עורכי הדין עומדים בזה?). אני מודה לך גם על הכבוד הרב שהענקת לי ומזדהה מאוד עם החתימה שלך כ"לא שמאלי לא ימני", אבל זה כבר שייך לסיפור אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי ההסבר שלך התגובה מאד מובנת ומסתבר שגם קודם היתה מובנת. הסמח''ט אשם, כי כל הנסיונות להראות שמה שהוצג-הוצא מהקשרו ואלו הן רק מספר שניות מצולמות מאירוע שלם ושונה- כשלו. הוא היכה בנישקו אדם לא חמוש ולא אלים. הדרישה שלך ל''הוכחות'' צריכה לחול גם על הסמח''ט הנערץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''אשמה'' שעליה דנים היא שהסמח''ט שבר לעצמו את האצבעות, או שסתם חבש אותן תוך כדי האירוע כדי לעורר סימפטיה. אנא נסה להתרכז ולקרוא את הפתיל לפני שאתה ממהר להגיב. אני, לעומת המוטרדת, לא דרשתי מאף אחד להוכיח שאין לו אחות. וגם לא זכור לי שהבעתי הערצה מיוחדת לסמח''ט. אבל אני בהחלט מתחיל להעריץ אנשים כטווילדי שמצליחים בסבלנות ברזל לכתוב תגובות מאוזנות בפתילים מסוג זה. מספיק ודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרגע שהוכנסה המילה "נאלחים", היה לי קשה הרבה יותר להתייחס לגופו של הטיעון שלך. שים לב איך הצליח להתלהט כאן ויכוח על נקודה צרה של איֹ-הסכמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המילה הנ"ל יחסתי לטיעון ה"אשם על סמך עלילה עד שיוכיח אחרת". אם מישהו חשב שאני מיחס את זה לבנאדם כזה או אחר, או שסתם נפגע מהשימוש במילה הזאת, אנא קבל/י את התנצלותי הכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענייני האירוניה לא מעניינים אותי ואשתדל לא להתייחס אליהם, בתגובה 594211 יש כמה אמירות וכמה מילים לא כל כך נעימות גם לפני המשפט שבפסקה האחרונה שלה, זה שאתה מתרץ אותו ב"אירוניה". אגב, ה"אירוניה" כאירוניה, תהיה אשר תהיה, היא לא מוצלחת במיוחד, אייסכילוס של המאה ה-21 כבר לא ייצא ממך. מכל מקום, מכאן והלאה אשתדל להתרכז בהשתלשלות העניינים בקשר לזרת השבורה ולטענתך כי ההשערה "מבוססת על דעותיהם הקדומות". תחילה דבר שהוא ראש וראשון לכל: השערה היא השערה היא השערה, היא לא "מוכיחה", לא "הופכת...", לא יוצרת מצג של "אשם על סמך עלילה עד שיוכיח אחרת" (תגובה 594976), ולא בטיח, וזו גם לא כוונתה - כוונתה היא רק להסביר מדוע אפשרות מסויימת נראית למשער עצמו ואולי לעוד כך-וכך אנשים כאפשרות סבירה יותר מאפשרויות אחרות. ההיסטוריה של הזרת, בקיצור ככל האפשר: זה התחיל כשאייזנר, שנעלב מהתגובה החריפה של הפיקוד העליון על אופן תפקודו באירוע, הגיב ואמר: "שברו לי את היד, אבל הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד לא מעניין אותם כל הסיפורים האלה". כיון שנראה היה מתמונות שצולמו אחרי האירוע שלאייזנר יש אכן תחבושת כלשהי, אבל... אבל לא מה שידוע ומוכר כחבישה או כגיבוס או בכלל כטיפול רפואי במה שניתן להגדיר כ"שבר ביד", נפוצו ברשת כל מיני שמועות על "יד", "פרק כף היד", "אצבע", "שתי אצבעות" ו"כל האצבעות" - לאמירה האחרונה אחראי ח"כ זבולון אורלב. בשלב מסויים נאמר שבשערי צדק אכן אישרו שנגרמה לו חבלה, אך לא ברור כיצד ובאילו נסיבות. אחר כך התפרסמה עוד ידיעה (ידיעה חדשותית לקונית, לא כתבה אישית המזוהה באמצעות שמאל-ימין), ובה נאמר כי "הערב הגיע סא"ל אייזנר לבית החולים שערי צדק בירושלים כשהוא מלווה ברעייתו לאחר שהפציעה באצבעו, שכפי הנראה נגרמה במהלך ההפגנה, החמירה והוא נזקק לטיפול רפואי. כאמור, סא"ל אייזנר הותקף לטענתו באצבעותיו באמצעות מוט על ידי פעילי השמאל". "כפי הנראה"? "כאמור...לטענתו"? - something here smells fishy, היתה אומרת דודתי האוקספורדית-חיפאית ז"ל, ששירתה בבריגדה היהודית. בסופו של דבר, נדמה לי שבערך שתיים-שלוש יממות אחרי התקרית, פורסמה בגדול תמונה של אייזנר ואשתו יוצאים משערי צדק עם תחבושת חדשה ונקיה - על הזרת בלבד, ועדיין נסיבות הפגיעה נשארו עלומות. לפחות השניים הראשונים שהביעו את ההשערה שהמכה עצמה היא שגרמה לשבר (סדק, ליתר דיוק, עפ"י איזשהו חלק שצולם ממסמך רפואי), הסבירו את דבריהם במה שנראה בסרטון - האחיזה, מצב האצבעות, התנופה וכו', בלי קשר לדעות קדומות או לדעות בכלל. אחד מהם היה, אזא"מ, רחביה ברמן - אכן שמאלן, אבל עם הסבר, והוא סייג את דבריו בזהירות באמירת "האפשרות הכי סבירה היא שאצבעו של אייזנר נשברה תוך כדי המכה, בגלל שלא החזיק את הנשק כמו שצריך". לא זכור לי מי היה השני, אבל נדמה לי שאצלו היה הסבר מפורט יותר והסרטון חולק לתמונות-תמונות לשם המחשה ולצורך הדיוק. מאוחר יותר הופיע עניין ה"הוא שבר לעצמו.." בעיקר אצל טוקבקיסטים. אצל חלק מהם זה הובא דווקא כחלק מאמירות מארסנל "הסמולנים הנאצים האנטישמים האלה טוענים שהוא שבר לעצמו..." - ולמיטב הבנתי, ובזהירות רבה, אם נא יורשה לי - אמירות אלה, אכן, יש להן קשר לדעות קדומות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |