בתשובה לצפריר כהן, 08/05/12 19:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תראה, כמובן שהצגתי כאן קריקטורה של מה שאני רוצה. הממשלה כנראה כן צריכה לתפקד, אבל בעיקר בהתנהלות שוטפת. הממשלה מספקת שירותים מסויימים - שתעשה את מלאכתה ביעילות וללא שחיתות. כאן לדעתי צריך לבוא לידי ביטוי תפקידה העיקרי של הכנסת. פיקוח ודיון ציבורי. הייתי מעמיד לרשות חברי הכנסת את משאבי רשות השידור ומבקר המדינה, כדי לאפשר להם לתפוס את מקומם הראוי בשיח הציבורי ולשפר את אופיו. צריך להקטין את התלות של המערכת הפוליטית בתעשיית הבידור. צריך לאפשר שיח ציבורי איכותי יותר, ולשחרר את המפלגות מהצורך ליצר פרובוקציות והתלהמויות, מהצורך לגייס כספים רבים כל כך ליחצנות ופרסום. יוזמות מונומנטליות כמו הקמת רשת רכבות מדן ועד אילת? הייתי משאיר את היזמות ליזמים, ואת העשייה לכל אחד מאיתנו. אני לא בטוח שקוראי האייל ממש זקוקים עכשיו לעוד הרצאה שו"חיסטית ולכן אין טעם להרחיב כאן. גם כאשר המצב לעומתי, והנושא חיוני, אפשר לנהל משא ומתן ולהגיע לפשרה. על שני הצדדים פועלים אילוצים ציבוריים ואף אחד לא רוצה שיאשימו אותו בגרימת אסון. בקשר לגירעון, העיקר הוא שאסור ליצור אותו. אחרי שמדיניות פופוליסטית במשך שנים הצליחה כבר לצבור חובות עצומים, לא נשארות הרבה ברירות נעימות. אני חושב שאחת המטרות העיקריות של כל שינוי בשיטת הממשל היא למצוא דרך לשחרר את הממשלה עד כמה שאפשר מלחצים פופוליסטים. את הגרעון עצמו, או יותר נכון את האיסור העקרוני ליצור גרעון הייתי מכניס לחוקה עצמה. ממשלה שמעוניינת ללוות כסף באופן יוצא דופן, צריכה לדעתי לעמוד מול הצורך לקבל אישור של רוב מיוחס בכנסת. ממשלים דמוקרטיים סובלים מצורך בלתי נשלט "להטיב עם העם" בטווח הקצר על חשבון טובת הכלל בטווח הארוך. שיטת ממשל כזאת היא פשוט מבוגגת. גרעון זה כמו memory leaking: בהתחלה לא מרגישים אבל לאורך זמן התוצאות קטסטרופליות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. תפסת מרובה לא תפסת. אתה רוצה לשנות את הכל עכשיו? לא תצליח לשנות כלום. ב. רשות השידור היא כבר, בשל השינויים האחרונים, של הממשלה. ג. מבקר המדינה הוא רשות עצמאית. הכנסת יכולה לנסות להפנות את תשומת ליבו בעזרת הוועדה לביקורת המדינה. לכנסת יש לא מעט וועדות אחרות לפיקוח על עבודת הממשלה (וכן את וועדת הכספים). לכנסת יש מרכז מידע משלה. ד. לפופוליזם יש סיבות שונות. מגבלות מלאכותיות לא יעלימו אותו אלא רק יפנו אותו לאפיקים אחרים. ה. לא התייחסתי כלל לנימוקי מדינה / תש"ח. אעיר רק שבקואליציה הנוכחית הסיכוי שעמדותיך יתקבלו קטן בהרבה מהסיכוי להעברת גיוס חרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לשנות הכל. אני לא מצפה שתצא מהשותפות הזו חוקה שתספק את רון פול. ליברמן ומופז מעוניינים בשינוי חוקתי בכוון הנכון לפי דעתי. ביחס לנתניהו השאלה היא האם להערכתו ניתן להעביר חוקה שתנטרל את התלות של הליכוד במפלגות הדתיות. אם הוא חושב כך, הוא ילך על זה. לכל אחד אחד מהם אינטרס מובהק להגיע לבחירות עם בשורה גדולה ולהצטייר כרפורמטורים גדולים. כך אני מקווה לפחות. יש סיכוי אמיתי לתסריט אופטימי. בקשר לרשות השידור, הרעיון הוא לתת בשיקלול מסויים לח''כים בודדים ומפלגות שליטה ישירה בנישות שידור של רשות השידור ובמשאבי תחקיר שילקחו ממשרד המבקר. אני מתכוון שהכנסת תנהל דיונים בפורמטים שמתאימים לתוכניות טלוויזיה, ושידורי הטלוויזיה יהיו חלק בלתי נפרד מדיוני הכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה אמור לדעתך לקרות כאשר לראש הממשלה אין רוב בכנסת? האם, לדוגמה, הכנסת צריכה לאשר את התקציב? ב. רשות השידור: אתה בעד הלאמת העיתונות החוקרת? אתה זוכר את החקירה של קלינטון ע"י קנת סטאר? אתה זוכר שכל מיני ראשי ערים התלוננו על חקירות שווא ע"י המשטרה והתלוננו שעצם הפתיחה בחקירה פוגעת בכבודם? אתה רוצה 120 משטרות עם מניעים פוליטיים אפשריים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין התנהלות הכנסת: דובי (שפועל למען הקמת לובי האייל בכנסת) הציג את עמדתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור למאמר של דובי מראה שקלעתי לדעת מומחים. דובי טוען שמשטר נשיאותי תוכנן כדי לא להיות משיל, כלומר כדי שלא יהיו יותר מדי יוזמות וחקיקות, וזה בדיוק מה שאני רוצה. האמת היא שלא ברור לי כל כך מה דובי רוצה. אני מנחש הוא לא רוצה מה שאני רוצה, אבל חסרים לי אצלו תיאורי התכלית בצורה מפורשת. אתמקד במה שאני רוצה. אני חושב שהמטרה הבסיסית של שיטת הממשל היא לחלק משאבים באופן תקין. אני רוצה מדיניות שממקסמת את טובת הכלל בטווח הארוך, ואינה נכנעת לפופוליזם קצר טווח ולאינטרסים של קבוצות לחץ, וכמובן מדיניות שאינה גורמת למשברים כלכליים. אני רוצה להגן על השלטון מלחץ חברתי "להיטיב עם העם". כלומר להגן מפני לחצים פופוליסטים שמקורם באזרחים עצמם. ולכן הייתי נזהר מאוד ביצירת מנגנוני תלות הדוקים מדי של הנבחרים בציבור, למרות שיש אנשים שאינטואיטיבית חשים שדמוקרטיה ישירה יותר גם "דמוקרטית יותר". ככל שהדמוקרטיה ישירה ובעלת מנגנוני היזון מיידיים יותר, כך גדל הלחץ הפופוליסטי על הנבחרים. אני רוצה שהממשלה תבחן לפי תוצאות התנהלותה לאורך זמן ארוך, ולא תאלץ להכנע לדרישה לספק צרכים מיידיים כדי לצאת טוב בתקשורת מול ציבור שככלל אין לו ידע וכישורים הדרושים להבנת המציאות. אי ההבנה של הציבור מובנית בשיטה הדמוקרטית: כל אחד מאיתנו הוא רק אחד ממיליוני אזרחים, לכן ההשפעה הדמוקרטית שלנו זניחה, לכן אין לאיש מאיתנו סיבה הגיונית להשקיע זמן ומאמץ בלימוד לעומק של נושאים במדיניות ציבורית. מאחר שאנשים מכירים בכך שלדעתם משקל זניח, הם מתיחסים לדעותיהם הפוליטית בקלות דעת, כאילו דעות פוליטיות הן חלק מהדימוי העצמי שלהם, או מסיגנון חייהם, או כאילו הם שייכים למועדון חברתי של בעלי עמדה מסויימת. צריך להקטין את התלות הישירה של מנגנון קבלת ההחלטות בדינמיקה של ציבור שמתנהל בצורה חסרת אחריות כזאת. אני רוצה להקטין את היכולת של קבוצות בעלי עניין לגייס את השלטון לטובת האינטרסים שלהם על חשבון שאר האזרחים. הח"כים עצמם מייצגים לעיתים קבוצות עניין והם עומדים בקו הראשון מול ללחצים או פיתויים של בעלי עניין ושל התקשורת. מעמדם אינו תלוי בשורה התחתונה של בצועי הממשלה בטווח הארוך כמו ראש הממשלה או שר האוצר, ולכן הם נתונים בסכנה גדולה יחסית להכנע ללחצים כאלה. לכן מי שרוצה לרסן פופוליזם צריך לרסן את הפופוליזם הנובע מהח”כים ולוחץ על הממשלה. צריך לקחת מהכנסת את הכוח ליזום חקיקה ולהקשות עליה מאוד להפיל ממשלה. עיקר תפקידה של הכנסת בביקורת ההתנהלות הממשלתית (אני חושב שגם כאן דובי מסכים) ובדיון ציבורי בשאלות ערכיות. היא צריכה גם לדון בחקיקה שמקורה בממשלה. אני רוצה להקטין את משקלה הפוליטי של תקשורת ההמונים שהיא פופוליסטית ומתלהמת מעצם טבעה ונשלטת ע”י בעלי עניין או בעלי אג'נדה. אני רוצה להקטין את התלות של המערכת הפוליטית בתמיכה הנדרשת כדי לקבל גישה לציבור, וניתנת ע”י בעלי עניין שרוצים השפעה בתמורה לתמיכתם. לכן צריך לתת לכנסת את ערוצי התקשורת הציבוריים שיהיו בשליטה ישירה של חברי הכנסת עצמם. צריך לנהל את דיוני הכנסת בפורמטים שמתאימים לטלוויזיה (או וידאו באינטרנט) כדי שחברי הכנסת ינהיגו את הדיון הציבורי במדינת ישראל ולא יהיו חייבים טובות לאיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לסכם את דבריך, אתה בדעתו של ג'יימס מדיסון עוד טרם פרצה הדמוקרטיה: אסור לתת למפלצת הדמוקרטית להתעורר. המילים "לחלק משאבים באופן תקין" עם הרצון שלך "להגן על השלטון מלחץ חברתי" יכול להיות מנוסח :" אני רוצה בשלטון הטובים בלי הפרעות", כלומר, אוליגרכיה בשפת העם. לכן כל כך חשוב לך הסעיף האחרון : "אני רוצה להקטין את משקלה הפוליטי של תקשורת ההמונים שהיא פופוליסטית ומתלהמת מעצם טבעה ונשלטת ע”י בעלי עניין או בעלי אג'נדה." כלומר, בעלי האג'נדה שאינך מסכים איתה. אג'נדה כלשהי ודאי שתהיה לתקשורת כשתיבנה על פי תפיסתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לקחת מהכנסת, כלומר מהרשות המחוקקת, את הכוח ליזום חקיקה? בוא נלך הכי קרוב שיש לחזון שלך: ארה"ב. שם לנשיא אין שום יכולת להציע חקיקה. רק בתי הקונגרס יכולים ליזום חוקים. מה בדיוק אתה מצפה שהרשות המחוקקת תעשה אם היא לא יכולה לחוקק ולא להפיל ממשלה מכהנת? או שאתה שואף לדמוקרטיה סטייל רוסיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל דובי, יש הבדל בין יוזמת חקיקה והצעת חקיקה. בעוד שהנשיא יכול ליזום חקיקות - וכך נעשו חקיקות משמעויות ביותר - הוא לא מציג אותה בבית הנבחרים. המעבר מיזמה להצגה תלוי ביכולות הפוליטיות של הנשיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברי הכנסת צריכים להנהיג את הדיון הציבורי. הם צריכים להיות הוגי הדעות, העיתונאים החוקרים ומעצבי דעת הקהל. כל הריסונים שאני מציע נועדו לשכך את השפעתן של התלהמויות קצרות מועד על תהליך קבלת ההחלטות של המדינה ולרסן קבוצות של בעלי עניין. אני לא מבטל את הדמוקרטיה. להיפך, חברי הכנסת וראש הממשלה חייבים לעמוד במבחן דעת הקהל בבחירות. הציבור הוא עדיין מקור הכוח הפוליטי. כשאני מציע להעמיד לרשות הח"כים את משאבי רשות השידור ומבקר המדינה אני מעניק להם (לכל אחד מהם) שליטה בדעת הקהל. הח"כים מודרים כיום כמעט לחלוטין מהשיח הציבורי, אני חושב שאת רובם אני לא מכיר כלל. הכנסת כיום היא גם שפחה חרופה וגם מרקקה ציבורית של התקשורת, ואני מציע להעמידה במרכז המכובד של השיח הציבורי, וכמעט ליתר את הסיקור הפוליטי של התקשורת. אם הולכים בכיוון שאני מציע, הכנסת מתחזקת במידה כזאת שראוי לדון בדרכים לרסן כוח זה. אנחנו לא רוצים לחזות באינקוויזיציות אכזריות ומשפילות מדי בשידור חי, ואנחנו לא רוצים ששידורי הכנסת יהיו בעצמם מקור להתלהמות ולדרמה. אני לא מאמין שברוסיה יש לקבוצה של חברי פרלמנט סמכות וכלים לחקור את הנהלת החשבונות של פוטין, ואחר כך לזמן אותו ופקידים אחרים לשידור חי בטלוויזיה ולחקור אותם על איך הוא מממן את בניית הארמון שלו. אבל אולי אני טועה. אם יש שם סמכות כזאת, אז אני רוצה דמוקרטיה סטייל רוסיה. ___ כמובן שחקיקה זקוקה לאישור הכנסת והכנסת דנה בה ומותר לה להכניס בה שינויים. כמובן שאנשים מסוגלים לנהל משא ומתן וחברי כנסת שיש להם השפעה ציבורית יכולים לפנות לממשלה ויכולים ליזום חקיקה באופן עקיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיון ברזל אם כבר הפכנו את הרשות שופטת לרשות מחוקקת, למה לא להפוך את הרשות המחוקקת לרשות הרביעית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר הגיוני ממה שנדמה לך. אצלי הרשות המבצעת הופכת לרשות המבצעת והמחוקקת, הרשות המחוקקת הופכת לרשות החוקרת והמתדיינת ואת הרשות הרביעית אני מציע לזרוק לפח הזבל של ההיסטוריה (כנראה שלדעתך ביחד עם הרשות השופטת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא ממש רואה תועלת בדיון הזה, אז רק אציין שמבקר המדינה הוא זרוע מזרועות הכנסת גם היום. ושלכנסת יש שליטה מלאה על מפלצת הרייטינג ''ערוץ הכנסת''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |