בתשובה לשוקי שמאל, 13/05/12 15:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני יכול לתת דוגמא לחיסכון. למשל, הסכם נישואין. כשאני התחתנתי עם אישתי לא הייתי צריך לנסח הסכם נישואים (ובאמת אין לנו), אילו לא היינו צריכים לנסח הסכם נישואים היינו צריכים לקחת כמה שעות חופש מהעבודה, לשכור עורך דין, לשלם על בולים, לנסח את החוזה... היום כשזה ברירת מחדל אין צורך בכל זה, וחסכנו הרבה כסף לנו ולמדינה. לא ברור לי כמה הזכויות האלה הן: "זכויות שוליות", עובדה שיש מסבבן מאבק פוליטי די רציני. אם המדינה תכיר בנישואי בני אותו זוג היא לא תביע תמיכה בנישואי בני אותו זוג (המדינה מכירה בנישואי מוסלמים, האם היא מביעה תמיכה בנישואי מוסלמים?). אם ה"אינטרס לא להרגיז שלא לצורך חלקים גדולים מאוכלוסייתה" הוא כל כך משמעותי, אז למה בעצם הפליית יהודים היא דבר פסול? הרי חלק גדול מאוכלוסיית ארה"ב היתה אנטישמית, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב"שוליות" אני מתכוון בדיוק לדוגמה שלך. אני מציע לך לשוחח עם כמה זוגות נטולי הסכם נישואים שהתגרשו. אתה תגלה שם מהר מאד כמה עלה להם ה"חיסכון" הזה. מנקודת מבטי, זוגות חד מיניים יוכלו להינשא אצל עו"ד שיכין להם הסכם נישואים במקום כתובה, בנכחות המוזמנים שלהם. את הטקס יכול לערוך גם ידוען כלשהו או איש דת אלטרנטיבי, אם זה חשוב להם והמדינה תכיר בתקיפות החוקית של הסכם הנישואים הזה, בכך יפתרו 90% מן הבעיות האובייקטיביות (לא כולל הטבות מס והנחות בארנונה וכל כיוב'). לדעתי זה פחות או יותר מה שקורה כיום בישראל ונראה לי שהקהילה כאן מסתדרת עם זה יפה. ה"אינטרס לא להרגיז שלא לצורך חלקים גדולים מאוכלוסייתה" הוא בהחלט משמעותי מבחינתי. לתחושתי מדובר כאן במאבק תדמיתי על ליבו של המון המרכז האויל. הכרת המדינה נדרשת לא מטעמי שיוויון אלא כדי לתת גושפנקא ממסדית חברתית למוסד של זוגות חד-מיניים. אני מניח שחברי הקהילה סבורים שגושפנקא כזאת תסייע לתדמיתם אצל ה"מרכז חסר הדעת" הפועל ע"פ "אחרי רבים להטות" (כלומר אם הממשלה אומרת שזה בסדר, אז זה בסדר). אי אפשר לפסול את הטיעון הזה. הבעיה היא שבמדינות כמו ארה"ב וישראל ששניהן נגועות בעודף קנאות דתית, הצעד הזה לטעמי רק ישכנע את המשוכנעים ממילא. אני חושש שצעד כזה עשוי לירות ביורים. אם תוצאות המסע הזה יהיו בחירה של הרפובליקנים בארה"ב או הליכוד בישראל, נראה לי שגם הקהילה לא תרווה נחת בדרך זו, והכלל יאלץ שוב לדשדש במי הביאושים של חוקים המנוגדים ל"ערכים" של הממסד שצריך לבצע אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך להבדיל בין כסף שהולך מצד אחד (נגיד הבעל) לצד השני (נגיד האשה) לבין תשלומים שהולכים לצד ג' (עורך דין). גרושים בדרך כלל מתבכיינים על החלק הראשון, אבל מבחינת הכסף למדינה זה לא ממש משנה. הכסף שמעניין אותנו הוא השני, ואותו הסכם לפני נישואין לא באמת חוסך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |