בתשובה להוגג, 26/09/11 16:09
ומה איתי 595579
בשיחה עם כמה מהמקומיים הם טוענים שלפחות במקרה הזה מדובר על מקרה מובהק של חוסר התאמה.

לדוגמה, במקרה האחרון:
דגל ישראל נתלה במגרש הזוג הערבי שניצח בבג"ץ

גרסה אחרת לאותו הסיפור: לקראת יום העצמאות קושטו כל הבתים ביישוב בדגלי ישראל. בין השאר נתלה דגל ישראל גם על הגדר שבין הבית העתידי של משפחת זבידאת (הם עדיין לא גרים שם) לבית של שכניהם.

הם גילו את הדגל. הדגל לא נתלה בתוך חצרם אלא על הגדר המשותפת להם ולשכניהם. אבל בכל זאת, מקובל עלי שזה אכן מפריע להם. אם השכן שלי עושה משהו שמפריע לי, מה אני צריך לעשות?

א. לבקש ממנו להפסיק (להסיר את הדגל, לא לתלות את הדגל דווקא על הגדר המשותפת).
ב. להתלונן למזכירות היישוב
ג. לפנות לעיתונות

מי שמתחיל בפניה לעיתונות לפני הפניה למזכירות היישוב וכלל לא שוקל לפנות לשכנים נראה כמו מי שסתם מחפש ליצור מהומה ולא כמו מי שיהיה שכן טוב ביישוב כפרי שקט.
ומה איתי 595590
נתלה על הגדר המשותפת, אבל מהצד שלהם.
ומה איתי 595592
כאמור, מקובל עלי שזה מפריע להם. השאלה היא מה הם עושים עם זה. זה בדיוק סוג של אנשים שאותו ועדות הקבלה מנסות לסנן (והתושבים מנסים לפלוט בדיעבד אם ועדות קבלה לא הצליחו לסנן).
ומה איתי 595594
אולי אתה צודק. אבל זה בדיוק מה שעשו השכנים שלהם: הפוקוס עבר אליהם והשכנים מחרחרי המריבה נשארו מחוץ לסיפור, למרות שלפי הקריטריון שלך אותם היה צריך לסנן.
ומה איתי 595596
מחרחרי מריבה? מעשה בודד‏1 כזה נראה לך כמו חרחור מריבה? שרשרת הדגלים שתלויים להם מול הפנים על הקיר של השכנים (ר' תמונה) אינה חרחור מריבה? לא רצוי להניח מראש כוונות טובות? אם על דבר קטן כזה הם מתפוצצים עוד לפני שהם בכלל עוברים לגור שם, אני לא הייתי רוצה להיות שכן שלהם.

1 אם היו מעשים אחרים היינו כבר שומעים עליהם.
ומה איתי 595605
לא יודעת. אני מנסה לחשוב, מה אם זו היתה הכביסה הרטובה של השכנים, לו זה היה חוזר על עצמו זה ודאי היה מקור לסכסוך שכנים.
והגישה שלך, שוב, צודקת אך קצת מיתממת. הם לא סתם הביאו משאית יום אחד והובילו רהיטים ונכנסו לגור. הם היו צריכים בג''צ כדי לגור שם, מה שאומר שהיה תהליך ארוך עם כמה וכמה אינטראקציות מול תושבי המקום ולא מעט אמוציות שנבנות בזמן הזה, משני הצדדים. לכן ''רצוי להניח מראש כוונות טובות'' זה נחמד מאוד כמוטו לחיים, אבל בשלב שבו זה קרה, כבר קשה לדרוש מהצדדים להתעלות על עצמם בצורה כזו.
אם כי אני מסכימה שהריצה שלהם לתקשורת במקום לבית המשפט או לרשות אחרת היתה בעוכריהם.
ומה איתי 595597
"ועדת הקבלה של היישוב טענה כי הם אינם מתאימים לחיי הקהילה במקום"

הזוג זבידאת: "אנחנו לא ציונים".

אני לא מבין איך הם מתאימים לחיי הקהילה במקום, כשהם מצהירים שהם לא ציונים.
ואם הם לא, והתקבלו בכל זאת, מה הטעם בוועדת קבלה?
הרי כל ועדות קבלה בהגדרה מפלות בין זוגות המעוניינים להתקבל לישוב, על סמך מכנה משותף כלשהו שהקהילה מעונינת לשמר.
האם ציוניות פסולה מלשמש מכנה משותף כזה ?
ומה איתי 595602
מה מייחד ציוני בחיי היום יום? במה לא ציוני יתייחד משאר הציבור? (להבדיל מאנטי-ציוני פעיל)
ומה איתי 595606
כבוד לסמלי המדינה ומוסדותיה (דגל, המנון)
השתתפות בטקסים (יום הזכרון ויום העצמאות).

בבית הספר שלומדים בו ילדי מניפים בכל תחילת שבוע את דגל המדינה ושרים את ההמנון.
אני מניח שילדים למשפחות לא ציוניות לא ישירו את ההמנון וימנעו מלהשתתף בטקס הנפת הדגל.
ומה איתי 595615
וכשיגדלו, ולאחר שיספגו בביתם ערכים של הערכת למדנות ושאיפה למצויינות, ולאחר שיעברו שנים של לימוד ושל עבודה שקדנית, הם יוכלו להיות שופטים בעליון. האם מומלץ להרחיק אותם מבית הספר או להימנע מלכתחילה, כשהם בני 6 - מלקבל אותם ללימודים בביה"ס הנ"ל גם אם זהו ביה"ס שהם שייכים לו מבחינת איזור המגורים?

אגב, הילדים שלי גדולים אבל מכל מה שזכור לי, בבית הספר שלהם, בית ספר ישראלי ציוני סטנדרטי - הזיזו מעלה-מטה את הדגל רק פעמיים עד שלוש בשנה בהתאם לטקס הרלוונטי, ואת ההמנון שרו קצת יותר פעמים מזה. הקריטריונים לגבי שירת ההמנון לא בדיוק זכורים לי, אבל זה לא היה כל שבוע וגם לא כל חודש. כך שאם למדו בו ילדים "למשפחות לא ציוניות" שגרו באיזור (ספק גדול, זהו איזור יקר מדי בשביל רוב המשפחות הלא ציוניות...), חייהם היו הרבה יותר פשוטים.
ומה איתי 595824
לא הבנתי לאן אתה חותר.
ועדת קבלה של ישוב קהילתי רשאית או לא רשאית לדחות מועמדים משום שאינם ציוניים בניגוד לאופיו של הישוב?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים