בתשובה לרון בן-יעקב, 13/05/12 17:29
הפן הפוליטי 595595
זו נקודה טובה מאד.
דומה שכל טיעוניך סובבים סביב הדגל של "שיוויון". לצערי, אני סבור שהדגל הזה סובל משימוש יתר מחפיר והיה רצוי להתחשב קצת יותר גם בדגל ה"מציאותיות".

א. כפי שרמזת מעורבות המדינה ברישום נישואין אינה עניין אידיאולוגי, אלא יותר עניין של מסורת והמשכיות. המדינה החילונית פשוט תפסה במקומות מסויימים את מקומו של הממסד הדתי וסיפחה את תפקודיו. לעיתים, המדקדקים מציינים שהמדינה זקוקה לסמכות רישום הנישואין כדי לאכוף מיני דברים קריטיים כמו נישואי קרובים, פוליגמיה וכו'. אלא שבפועל נראה כי המדינה עושה מעט מאד בשטח זה. בפרט הדבר נכון בישראל, בה המדינה הפקירה את הנושא לרשויות הדתיות ומסתמכת על ה"בדיקות שלהן". בפן המעשי, אני סבור כי רישום הזוגות הנשואים ע"י המדינה, שכרו בצידו ולכן אין טעם לגנותו. להבנתי, לב העניין הווה והיה תמיד עניין הילודה. בעבר, המדינות שאפו לעודד ילודה ולכן תמכו בזוגיות יציבה המאפשרת ריבוי ילדים. כיום המגמה התהפכה ועדיין מעורבות המדינה מאפשרת ניהול מדיניות של הקלות מס לנשים עובדות ועידודן לצאת לעבודה וכך להקטין את הילודה. סיבות אלו אינן קיימות בנישואים חד-מיניים. לא קיימת בעיה של הומוסקסואלים יושבי בית שצריך להוציאם לעבודה ואיני רואה צורך רציונלי בעידוד ילודה דוקא אצל זוגות חד-מיניים.

ב. דוקא הנקודה שהיטבת לציין כי לכאורה ליברטיאנים של הימין מן הסתם ירצו להפוך את רישום הנישואים ע"י המדינה לעניין פורמלי שאין בו משום מעורבות במוסכמות דתיות ומיניות, מביאה אותי להציע את הטיעון הבא: ישנו העניין של "תהליך פוליטי נאות". תמיד אפשר לדבוק בעקרונות וליקוב את ההר בהצהרות על שיוויון שכל "תועלתן" היא בלעורר כלבים ישנים ובעירור ויכוחים עקרים עם קנאים ריאקציונריים ו/או דתיים. בעניין זה, המדיניות המשוקצת של קלינטון "אל תספר ולא נשאל" לגבי שירות הומוסקסואלים בצבא ארה"ב היא דוגמה טובה. ליברטיאנים של השמאל מנופפים תמיד בסוף המעשה: התקנה הזו נראה שיצרה יותר בעיות מפתרונות ויצרה מבוך ניהולי כזה, שבסופו של דבר המסך המטורלל הזה הוסר ושירות ההומואים בצבא ארה"ב הפך לרשמי ושיוויוני בכל. מה שהם פחות אוהבים להזכיר, הוא שהתקנה הזו היא שיצרה את התנאים להחלת השיוויון המלא. הממשל של קלינטון לא ניהל מו"מ עקר ומיותר עם השמרנים הדתיים אלא עם הממסד היותר פראקטי של הפיקוד הצבאי שאיתם מלכתחילה, היה סיכוי להגיע להסדרי פשרה. לאחר שהפשרה התקבלה, שירות ההומואים הפך לשגרה שהסירה מן הפרק את הטענות כאילו השירות הזה בלתי אפשרי או מערער את סמכויות הפיקוד הצבאי. כאשר העניין העקרוני התמוסס ע"י הפרקטיקה, כל מה שנשאר בשטח היה הברדק הניהולי והתקשורתי שיצרה התקנה המשונה הזו. כך היה קל מאד להיפטר ממנה כפי שנפטרים מפיגום שעשה את תפקידו. במקום להתנצח עם פאנאטים דתיים, אולי מוטב לחפש הסדרי פשרה שיביאו לשינויי מציאות כאלו אשר יאגפו את המתנגדים ב"הפתעה". כאשר המציאות תהפוך לפתוחה כלפי המיעוט החד-מיני ונציגיו יופיעו בגלוי בכל מקום בו הפם נמצאים, גם אותם קשי הבנה יתקשו שלא להסתגל למציאות. קשה מאד לגדף ולגנות הומוסקסואלים כאשר פקיד/ת הבנק המאשר לך משכנתא או פקיד/ת הביטוח הלאומי החותם לך על קצבת הילדים הם הומוסקסואלים מוצהרים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים