 |
|
 |
||
|
||||
 |
כיוון שמעולם לא הייתי עצמאי ( ומאידך מעולם לא שילמתי למישהו בשיטת שוטף+); האם הבעיה הרצינית היא בשוטף +30, 60 או 90? או שהבעיה הרצינית יותר היא שגם אחרי 90 מושכים את הספק עד אין קץ? כי נראה לי ( שוב, דעת הדיוט) שקל יותר לחוקק חוק שיאסור הלנת שכר מעבר ל-90 יום ( מחייב עונש חמור כמו רישום פלילי) מאשר חוק שמבטל את כל מוסד השוטף פלוס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם וגם. חברות גדולות ובינוניות כוללות בתמחור שלהן גם את הוצאות המימון. חברות קטנות ובודדים עצמאים מתקשים יותר לעשות כך. בכל מקרה, כאשר הלקוח לא משלם גם כאשר נגמרת השטיפה (והייבוש) זוהי בעיה שמצטרפת לראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים זה מתבטא בהערמת קשיים בדרך להשגת התשלום - למשל, צריך לבוא לקחת פיזית את הצ'ק מהלקוח, שזה דורש טרחה ופינוי של שעה-שעתיים. כבר קרה לי אפילו שקיבלתי צ'ק באיחור, התעקשתי לא להמתין עד שישלחו בדואר ונסעתי למשרדים שלהם לקחת, אז נתנו לי צ'ק שרו''ח החברה לא חתם עליו. הייתי צריכה לנסוע משם למשרדי הרו''ח, להמתין לו עד שיחתום ורק אז ללכת לבנק להפקיד את הצ'ק. כל מיני דברים מקוממים כאלה. אגב, בניגוד למה שנכתב, לפעמים למעסיק יש ''סיבה'' למשוך את התשלום - הוא מגלגל כספים בינתיים לכל מיני עסקים אחרים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עסקים פשוט לא אוהבים לשלם. לא ברור לי הנוהג הזה ומדוע הוא זוכה ללגיטימציה בחברה. אותם אנשים לא היו נוהגים ברשעות כזו עם כספם הפרטי מול ספקים שנתנו להם שרות אישי, אבל כשזה במסגרת עסקית יש לגיטימציה להיות ממש רשע על גבול הנוכל מתוך לויאליות לעסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי השקפת עולמך אתה אמור להבין מדוע. התפיסה ה"כלכלית" תופסת את הכלכלה כמדע ראציונלי ואת החשיבה הכלכלית כחשיבה ראציונלית. לכן אמות המידה המוסריות הן רשות ולא חובה בחשיבה הכלכלית. אם הבסיס בחשיבה הכלכלית היא מיקסום הרווח: כמה שפחות הוצאות וכמה שיותר הכנסות. כשאלו עניינים אישיים שלך, אינך עוטף אותם בעטיפת הקדושה הנקראת "עיסקי". לכן אתה עדיין נשאר אדם שפועל בתוך מסגרות מוסריות מסויימות. ברגע שעוטפת אותך ההילה העסקית- אמות המוסר אינן שייכות לעניין והיתר היסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה כנראה כמו שאתה מתאר, אבל לא ברור לי למה. החשיבה הרציונלית היתה צריכה להיות- אני אשלם בזמן כדי ליצור לעצמי מוניטין עסקי טוב, לא "אני אלין שכר ועלא ערי". אני מתאר לי שחברה גרמנית או חלילה יפנית שלא תשלם בזמן תשאר בלי עסק די מהר, לא כן? אבל בארצנו כל דאלים גבר. זה לא כלכלה, אלו נורמות מעוותות שהן תוצאה של או אדישות או אינקומפטנטיות או לא יודע מה, שנראים לי מיוחדים להוויה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה צודק בעניין הזה. המוסר קשור יותר בעניין יחסי עובדים-מעבידים ורמאות מהסוג שאפשר היה לראות במגזרים הפיננסיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל מתחיל ונגמר בבתי המשפט, אם היה קל לתבוע ולקבל את המגיע לך פלוס ריבית, הצמדה, וקנס לזה שמלין את שכרך, והכל בהליך קצר ולעניין, הבעיה של הלנה הייתה נגמרת צ'יק צ'ק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. ספקים (ולא רק קטנים) אינם רוצים להסתכסך עם לקוחות ולא להצטייר כ troubles makers בעיני לקוחות פוטנציאליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שיקול של עלות/תועלת - גם להצטייר כטראבל מייקר, וגם לנהל משפט ארוך ויקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, אם יש חוזה (או הסכם, או אינדיקציה כתובה אחרת) על סכום ברור, לא צריך לגשת לבית משפט. אפשר לפתוח תיק בהוצאה לפועל בהליך יחסית מהיר, שלא מחייב מעורבות עו"ד.1 זה אמנם לא מאפשר לגבות גם פיצויים, אבל כן ריבית והצמדה (ואת הוצאות ההליך). אם מדובר במעסיק שהוא לא רמאי אלא סתם בעל מוסר תשלומים לקוי, יש סיכוי לא רע שהחוב יוסדר עוד לפני שנדרשים לאמצעים הקיצוניים יותר (עיקולים וכדומה). 1 בפועל ולא רק באופן תיאורטי.2 2 הבעייתיות היחידה היא שאם המעסיק מגיש התנגדות לחוב, הדיון עובר לבית משפט השלום ולא לבית המשפט לתביעות קטנות ואז צריך עו"ד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו מלין שכר ואת מכנה אותו "סתם בעל מוסר תשלומים לקוי"? בעולם העיסקי את בונה לך תזרים מזומנים ואותם "סתם בעלי מוסר תשלומים לקוי" מנפצים לך את התכנית וגם את נאלצת לדחות תשלומים. על פי ההגדרה הזאת גם גנב איננו כזה אלא בעל מוסר בעלות לקוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי סרקסטית. הכוונה הייתה למי שיכול לשלם, ומתכוון לשלם ''מתישהו'' ולא במי שלא משלם כי פשט את הרגל או כי הוא נוכל שעקץ אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיספסתי את הסרקזם. מתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר סיטואציות עם לקוחות בהסדרי שוטף+90 שבתמים התכוונו לשלם מתי שהוא אך משהגיע המתי שהוא לא שילמו. מכיוון שהספק לא יודע בדיוק מה קורה עם הלקוח שלו באותם 90 ימים - מתגלגלים חייבים לזכור - הרי שקשה לו להערך למקרה שבו לקוח כבד לא יפרע את חשבונו. וכך מתקבל אפקט דומינו לא מתוכנן ולא רע במתכוון, שבו לקוח שנקלע לקשיים מפיל את הספק רק משום שיש חור-שחור של מידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם שמשלם שוטף+90 הוא אולי לא רע "במכוון", אבל קשה לי להגיד עליו שהוא אדם טוב, ואני לא כל כך רואה איך זה "לא במתכוון" אם סיכמת בכוונה מלאה עם הספק שלך שתשלם לו שלושה חודשים אחרי שביצע את העבודה. ואם כבר סיכמת עם ספק שלך שתשלם לו שלושה חודשים אחרי שהוא ביצע עבורך את העבודה, המינימום שאתה יכול לעשות זה להקפיד לזכור לשלם לו. אחרת, כן, אתה חרא. בין השאר כי הכנסת את עצמך ביודעין למצב שבו ידעת שיש סיכוי שתצא חרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בתיאוריה. במציאות ישנם כ''כ הרבה בלתמי''ם, במיוחד בעסקים לא גדולים שאצלם התכנון העסקי לא הכי טוב בלשון המעטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזו שאלה של תפקוד בתי המשפט, אלא של תרבות עסקית והיסטוריה כלכלית. הסבר ארוך יותר: במדינה דמיונית X ישנם N ספקים ו-M לקוחות שלהם. כל הלקוחות נוהגים לשלם בזמן. אתה לקוח חדש. אתה יכול לשלם בזמן, כמו כולם, או "לגנוב" קצת זמן על חשבון הספק שלך. אם אתה הלקוח היחיד שעושה את זה, לספק שלך לא ישתלם "להעניש" אותך. כלומר, שיקולים כלכליים טהורים יגרמו לו להעדיף להמשיך לספק לך סחורה. אתה בעצם גונב לו מהרווח (הוא עשוי להפסיד ריבית, למשל), אבל אם מצבו טוב הוא יכול לספוג את ההפסד. אבל תרבות עסקית היא יותר משיקולים כלכליים "טהורים". יש לא מעט ספקים, שאם רק יוכלו, יפסיקו לספק לך סחורה במצב כזה. כמו שאתה, בתור לקוח, תעדיף שלא לקנות סחורה מספק שמספק לך סחורה פגומה, כך הספק עשוי לעדיף שלא למכור ללקוח שמלין את התשלום. הנטיה שלנו "להעניש" במקרה כזה יכולה לשמור על התרבות העסקית כך שהלנות שכר יהיו נדירות. כל עוד הספקים מרגישים בטוחים כלכלית, והלקוחות שמנסים לרמות אותם מועטים, המצב ישאר יציב. אבל אם המצב הכלכלי בכי רע, והספקים "חלשים" יותר כלכלית מהלקוחות שלהם, לספק לא תהיה ברירה אלא לספוג ירידה ברווחים, והוא ימכור גם ללקוח שמלין את התשלום. בעצם, סביר להניח שתרבות עסקית כמו שלנו נוצרה בעקבות מצב הסטורי שבו הספקים מצאו את עצמם בעמדת חולשה משמעותית מול הלקוחות שלהם. באופן כללי, בכל מקרה שבו יש חוסר איזון ביכולת המיקוח בין שני צדדים, מתבקש שיווצר כשל שוק. וכשלי שוק הסטוריים יוצרים עיוותים שקשה מאוד לתקן בלי רגולציה. אחרי הכל, לא משתלם לאף חברה במצב הקיים להיות היחידה שמשלמת בזמן. אם הספקים סופגים את ההפסד הזה היום, הם ימשיכו לספוג אותו גם מחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרבות עסקית, כן, ותרבות בכלל. משהו בדנא הישראלי שרוצה איזו הנחה בכללים. רק לגנוב כמה מטרים קדימה, מה קרה? הבנט דה ג'ויש פיפל ספרד אינאף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך ידיעה כלשהי על מוסר התשלומים במדינות נוספות לחוף הים התיכון1? או שאתה סתם מאשים את הדנא הישראלי, בעוד שהבעיה כללית יותר? 1 לי אין, אבל יש לי ניחוש: המצב בטורקיה, יוון ומצריים גרוע יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מזל שיש לנו חופש בחירה. בעניינים מסויימים נשווה עצמנו למצריים והאיזור תוך הדגשת השתייכותנו ל-OECD. בעניינים אחרים -שקט ודממה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שקט ודממה? לפני שמאשימים את הדנא הישראלי, כדאי לבדוק אם הבעיה היא ישראלית במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתמך על החמישיה הקאמרית. בעדיין, מניאנה, שניהם סממני תרבות ים תיכונית דחיינית, אבל אצל הישראלי זה לא רק ה"תבוא מחר", אלא שילוב שלו עם פריקת העול של "לא משלם, מה תעשה לי?" הפרטי או עם החוסר אכפתיות "א' עד ג' זה לא אני זה פופטיץ" המוסדי. מעניין אותי להשוות את מוסר התשלומים של חברות שיש להן ספקים מקומיים ובינלאומיים גם יחד ולראות האם מדיניות התשלומים שלהן שונה כלפי פנים וכלפי חוץ. לפני שאני הולך לבדוק אני אהמר שבטורקיה המצב עדיף מאשר אצלנו. על יוון הטובעת קשה לי להמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומרת שגם שוטף +90 זה קצת יותר מדי. וגם 60 זה עניין חדש למדי, כמדומני. על מה אדם אמור לחיות בזמן שאתה מלין את שכרו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"על מה אדם אמור לחיות בזמן שאתה מלין את שכרו? " על העבודה שביצע לפני 3 חודשים? כל עוד הכסף מגיע בזמן, מה זה משנה אם הוא מגיע היום או בעוד 3 חודשים? בגדול נראה לי שלעצמאיים שההוצאות שלהם קבועות (רו"ח, עורכי דין, די ג'יי, מתרגמים וכו' ), לא צריכה להיות בעיה עם תשלום שאפשר להיות בטוחים שיגיע לאחר שלושה חודשים. אני אמנם מעולם לא הייתי עצמאי, אבל אם נניח בתור שכיר הייתי מקבל שוטף + 90, אני לא רואה איך הדבר היה פוגע בי1 למעט לפני העבודה הראשונה שלי, תקופת האבטלה הרי נשארת זהה (אם אתה מובטל 3 חודשים, אז במצב היום, אתה לא מקבל שכר 3 חודשים, וגם במקרה של שוטף + אתה לא מקבל שכר 3 חודשים). הבעיה מתחילה כשמדובר על הוצאות משתנות, כלומר שיש לך הוצאות על חומרים ו\או עובדים נוספים. 1 למעט אבדן הכנסות על ההון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית מוכן להלוות את כל המשכורת שלך למישהו (אמין) לשלושה חודשים ללא ריבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה מדובר על משהו קבוע (אני מלווה עכשיו, אבל מקבל את ההלוואה של לפני שלושה חודשים), אני מניח שאת חוסר הריבית אפשר היה להחליף במחיר גבוה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ועכשיו נשאר לך רק למצוא מה לאכול ומאיפה לשלם שכר דירה בחודשיים הראשונים (אלא אם כן אתה מספיק עשיר, מה שיוצר תחרות לא הוגנת ומהווה חסם בפני יזמים צעירים שלא באו ממשפחות עשירות במיוחד)... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בפעם הבאה שיפטרו אותך תקבל 3 חודשים משכורת אחרי הפיטורים... בניגוד למצב היום... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, בדיוק בשביל זה הקימו את המוסד הנקרא בנק. כמעט כל עסק חי על האשראי שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהייתי מעדיף שלא לעשות זאת. אבל כיום נהוג להלוות למעסיק חודש שלם. מה ההבדל (העקרוני) בין חודש לשלושה? אם היו שואלים אותי, הייתי מעדיף שכל יום היה נכנס לחשבון בנק עוד קצת כסף ולא הייתי מלווה למעסיק כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ההלואה שאתה נותן למעסיק שלך אתה מקבל במלואה בסוף החודש, ובהתחשב בעובדה שרוב החשבונות הם חודשיים או יותר (כרטיס אשראי, שכר דירה, חשמל, מים...) זאת הלוואה הרבה יותר זולה מהלוואה של יותר מחודש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה מדובר על מצב שבו בטוח שכל הלקוחות משלמים בשוטף+90 באופן קבוע אני חושב שזה היה בסדר. הבעייה מתחילה שלקוח אחד משלם בש+30, השני ב-ש+45, השלישי ב-ש+90, הרביעי נותן חצי מייד, רבע בש+30 ורבע בש+60, החמישי בש+30 אבל אז מבקש לפרוס ל-12 חודשים עקב בעיות כלכליות, השישי בש+60 אבל נעלם בש+54, השביעי משלם בחלקים קטנים לפי ראות עיניו בצורה כזו שעדיין לא משתלם ללכת לתביעה וכו'. המשחקים האלו אפשריים בגלל הדלת הפתוחה של ש+. הבעייה הכי גדולה היא שקשה מאוד לתכנן תקציב של עסק בצורה הזו וזה הופך את התזרים לרגיש מאוד לבלתמים (ולהגיד אז שלא יעשו איתם עסקים זה לא ריאלי בשוק התחרותי של היום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא להזכיר, שלעיתים קרובות השוטף+ הוא רק המלצה. גם לאחר ה-90 דוחים אותך בלך ושוב, וכשאתה מקבל את הצ'ק אתה מגלה שתאריך הפרעון שלו הוא לעוד חודשיים. __________________ נועה ו, לאחר ניג'וסים רבים ותזכורות אינספור, קיבלה לאחרונה צ'ק על חשבונית שנשלחה באוגוסט. בחוזה, אגב, סוכם על תשלום בתוך שבוע מיום השלמת העבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמה המוסרית של עולם העסקים הישראלי נמוכה יחסית לרמה הלא גבוהה של כל עולם עסקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכדי לשבור את השיא הקודם: החשבונית נשלחה בדצמבר 2012. הצ'ק מוכן היום. _ ולמי שתהה: לא. לא סוכם בחוזה בהסכמה חופשית של 2 הצדדים על תשלום לאחר 7 וחצי חודשים. ואני משערת שהצ'ק יהיה דחוי. המע"מ, אגב, שולם מזמן. מזמין העבודה הזדכה על המע"מ-שלא-שילם חודשים בטרם טרח להרים את העט כדי לכתוב את הצ'ק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממש מיתמם-כך אני מקוה לפחות. לפחות לחלק מהפרילנסרים יכולים להיות זמנים מתים, ללא עבודה. הנוהג של שוטף+90 הוא נוהג פסול- בוא נסכים על כך ולא נהיה סנגורים שלו. הוא בנוי על מתיחת תזרים המזומנים אל מעבר לגבולותיו. הנוהג יוצר מצב בו חלק מהאנשים מגיעים אל הקצה. הכל צריך להיות תפור ואם משהו מעט משתבש, מצוקות התזרים מתחילות לעבור כמו דליקה מאחד לשני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי החוק שאתה מציע: מה לגבי קניה בתשלומים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע שכשאתה משלם בתשלומים יש קצת ריבית, נכון? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |