בתשובה לג'וד, 27/05/12 7:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דבר נוסף - השאלה אינה רק אם הפליטים יכולים לאייש X או Y מקומות עבודה, אלא איך את רואה אותם כתושבים והאם את רוצה לראות אותם בהמשך כאזרחים. העובדים הזרים שהגיעו הנה לפני עשור נניח, כבר מגדלים ילדים, ויש לחצים לאזרח את הילדים הללו. משמע, הם לא חוזרים לארצם ועוד מגדלים דורות נוספים. הילדים כבר למדו בבי"ס ישראלים, אבל עדיין לא ברור אופן הסללתם בחברה והמידה שבה יוכלו להרחיק מעלה מדפוסי התעסוקה של הוריהם. עקרונית, כמובן, מי שבא ברוך הבא, אבל אילו מין אזרחים יהיו הפליטים? מה הסיכוי שלהם לצאת ממעמדם ולהתפתח? האמנם אנחנו רוצים דור שני ושלישי של מנקים, סבלים ושוטפי כלים? מה הם תורמים לדמותה של המדינה, מעבר לעבודה זולה? האם זה תהליך בריא לחברה להביא עובדי דחק מבחוץ כמדיניות ארוכת טווח? (כשהייתי סטודנטית, בתחילת שנות התשעים, סטודנטיות ישראליות עוד היו מנקות בתים. אני וחברותיי צחצחנו דירות לרוב, לא בכישרון גדול, אבל זו לא נחשבה אז עבודה נחותה. היום ידוע ש"קשה למצוא מנקות". למה? כי הישראליות הצעירות הולכות לעבוד במרכזי תמיכה של חברות סלולר, כנראה, ולא חולמות לנקות. היבוא של עובדים זרים כאילו דחק את הסטטוס של כולם כלפי מעלה, אבל בעצם תרם למצב של חוסר איזון והצטופפות של המקומיים בעבודות ביניים וביניים פלוס, שכן גם למקומיים ממעמד הביניים יש תקרת העסקה, שתלויה בפרמטרים שונים). ובאופן כללי, מעבר לטיעון ההומניטרי, האם זה תורם או מחליש את המדינה, לדעתך, להביא דווקא אוכלוסיות חלשות? מה היחס הרצוי בין מהגרי עבודה (לעבודות דחק) לבין עולים חדשים משכילים? כי בשנת 2011 עלו לארץ כ-16 אלף עולים1 בלבד, רובם משכילים יחסית כמו שמסופר בלינק. בעיני, הטיעון ש"עדיין יש צורך בעובדים נוספים בעבודות דחק" הוא לא טיעון פרגמטי אלא מסתיר בסיס אידיאולוגי רחב - הוא מבקש יצירת מעמד נוסף של אנשים, שלא סביר שייטמעו בחברה באופן מקיף (מבחינת לימודים, נישואין עם מקומיות, שירות לאומי), והסיכוי שרמת השכלתו והכנסתו תעלה בממוצע תוך דור, נניח, הוא קטן מאוד. אני לא בדיוק רואה את הממשלה משקיעה באולפן עברית או בחוגי העשרה לפליטים הללו. האינטרס של המדינה הוא בדיוק לשמור אותם עניים ובשוליים. למה לי, כאזרחית, לצדד במגמה כזו? מה מצב כזה נותן לי, מעבר לטפיחה על השכם ש"המדינה הומנית ופלורליסטית"? להעסיק כאן שחורים בעבודות דחק זה הומני ופלורליסטי בערך כמו להעדיף תוצרת מפעלים בסין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש דמיון מסוים לאירועים סביב המצור על רחוב סידני בלונדון, 1910. למרות החשיבות העקרונית של מעבר חופשי של בני אדם וסחורות אל ומבריטניה ממשלת השמרנים, בתמיכת אירגונים אנגלו-יהודיים, רצתה לחוקק חוקים אנטי-יהודיים המגבילים הגירה של "נזקקים, של אנשים עם תכונות ידועות לשימצה, פושעים ומוגבלים". צ'רצ'יל רצה בקול היהודי כדי להיבחר והתנגד להגבלות. אך כשהמפלגה הליברלית זכתה בבחירות היא הבהירה שאין בכוונתה לבטל את החוק בעקבות המהומות ברחוב סידני וצ'רצ'יל עצמו, עתה שר הפנים, קידם חקיקה שמגבילה הגירה. למזלם של המהגרים היהודים, החוק לא עבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההורים שלי, היום, מעסיקים עוזרת ישראלית. יהודיה. גיסתי עד לפני שנתיים השלימה הכנסה בנקיון חדרי מדרגות. לא חסרים עובדי נקיון ישראלים ולא קשה למצוא. אבל כשיש מי שמוכן לעבוד בפחות, ובהרבה פחות - פתאום "קשה למצוא מנקות"1. 1 על העובדה שממש לא קשה למצוא מנקות יעידו אותן ישראליות שעובדות בתור עובדות קבלן בניקיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומעניין, שעד לא מזמן1, לא היה קשה בכלל למצוא מנקי רחובות ישראלים. כל מנקי הרחובות בסביבתי היו ישראלים. היום כולם אפריקאים. פשוט, על הפועלים הישראלים מגינים כמה חוקי עבודה. על האפריקאים - שום חוק. אז יותר זול ומשתלם לקבלן... מה קרה לפועלים הישראלים? עברו להייטק? לא. 1 מספר חודשים? שנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר לא ישראלי דווקא, "הכלכלן הסמוי" כמדומני, כבר ציין המחבר שיש מתאם לא רע בין התומכים במהגרים בלתי-חוקיים ומהגרי עבודה לבין מי שמרוויחים מזה: שכבות ביניים ומעלה, שעל ידי העלאת התחרות והורדת המחיר לעבודות פשוטות משפרים את מצבם הכלכלי. לעומת זאת, השכבות החלשות הנתונות בתחרות ישירה עם העובדים הזרים, מאוד נגדן. כמובן, יש כאלה שיעדיפו לראות את זה כליברליזם מול גזענות; אבל בשני המקרים, חלק ניכר מהסיפור הוא המצב הכלכלי הפרטי ולמי משתלם שיהיו פה עוד ועוד ועוד עובדים לא-מיומנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט: "העובדים הזרים שהגיעו הנה לפני עשור נניח, כבר מגדלים ילדים, ויש לחצים לאזרח את הילדים הללו. משמע, הם לא חוזרים לארצם ועוד מגדלים דורות נוספים." נכון. ובכל זאת אלי ישי ממשיך להביא עשרות אלפי עובדים זרים בכל שנה, שגם חצי מהם יישארו כאן באופן לא חוקי, ויוולדו להם ילדים שילמדו כאן בבית ספר וירגישו ישראלים. אני לא יכולה להיכנס לראש הימני שמתקוטטים בו בעת ובעונה אחת שנאה לגויים וצורך יגונה בידיים זרות עובדות ובלחץ קבלני עובדים. עדיף לגור בראש שלך ;-) וזה כשיש פה כרגע 60,000 אפריקאים מסכנים ויגיעו עוד, שזקוקים לעבודה בצורה אנושה. וגם חלק מהם יישארו כאן. יש פרדוקסים שבאמת אינני מבינה. אם לפי ההיגיון של אלי ישי עדיפים עובדים זרים על פליטים כי עובדים זרים הוא לפחות בתיאוריה יכול לגרש בפקוע האשרה, שייתן לכל האפריקאים כבר עכשיו אשרת עבודה. אבל אותם הוא מתכנן לכלוא לשלוש שנים. אחר כך הוא ירחיב את יחידת עוז כדי שבכל קרן רחוב יעמוד שוטר ויצדו עובדים זרים, ויחייב כל נער ונערה בגיל 14 עד 16 להתגייס לשורות "נוער מג"ב" כי שעת חירום היא. הראש הזה מסוכסך מכדי שאבינו. ציטוט: "עקרונית, כמובן, מי שבא ברוך הבא, אבל אילו מין אזרחים יהיו הפליטים? מה הסיכוי שלהם לצאת ממעמדם ולהתפתח? האמנם אנחנו רוצים דור שני ושלישי של מנקים, סבלים ושוטפי כלים? מה הם תורמים לדמותה של המדינה, מעבר לעבודה זולה? האם זה תהליך בריא לחברה להביא עובדי דחק מבחוץ כמדיניות ארוכת טווח?" מה את יודעת על הפליטים האלה, מניין לך שהם לא יתפתחו? בשבילי הם חידה, אבל מתוך תחושת בטן אני חושבת שהם יתפתחו יפה. עצם זה שהעיזו ועשו את המסע הנה כדי לעזור לעצמם מעיד על אומץ ויוזמה. הם גם שילמו תמורת זה המון כסף. איש לא הביא אותם, הם לא מצפים מאף אחד לשום דבר, ולכן יעשו למען עצמם. זו התחלה טובה יותר משל גלי עליה שהיו כאן. מתוך המעט שדיברתי איתם הם יודעים קרוא וכתוב, גם הנשים, מדברים אנגלית, הם נוצרים, זו נקודת פתיחה טובה. הם מסודרים, נראים יפה, עובדים חרוצים מאד. זו התרשמותי. (העסקתי נער ש"סניק אחד בן 17 בניקיון החצר - כזה תחמן, כזה עושה הכל כדי להתבטל, כזה לא ממלא שום בקשה שלי ומשקר שמילא. אלה העובדים הישרלאים בעבודות הדחק) סיפרתי לך שאתמול שוטטתי בחנויות בדים בנחלת בנימין, ובשלוש חנויות הזבן היה אפריקאי. בתוך אווירת ההסתה זה היה מחזה משונה, מין ריאליטי צ'ק שמה שאנחנו משתכשכים בתוכו הוא בכלל לא האמת, והאמת היא במקום אחר. שאלתי אותו בהיסוס כי לא הייתי בטוחה אם הוא מבין עברית ומה בכלל הוא יודע על טקסטיל: זה כותנה? והאפריקאי עונה לי: זה כותנה עם קצת לייקרה. "בעיני, הטיעון ש"עדיין יש צורך בעובדים נוספים בעבודות דחק" הוא לא טיעון פרגמטי אלא מסתיר בסיס אידיאולוגי רחב - הוא מבקש יצירת מעמד נוסף של אנשים, שלא סביר שייטמעו בחברה באופן מקיף (מבחינת לימודים, נישואין עם מקומיות, שירות לאומי), והסיכוי שרמת השכלתו והכנסתו תעלה בממוצע תוך דור, נניח, הוא קטן מאוד. אני לא בדיוק רואה את הממשלה משקיעה באולפן עברית או בחוגי העשרה לפליטים הללו. האינטרס של המדינה הוא בדיוק לשמור אותם עניים ובשוליים. למה לי, כאזרחית, לצדד במגמה כזו? מה מצב כזה נותן לי, מעבר לטפיחה על השכם ש"המדינה הומנית ופלורליסטית"? להעסיק כאן שחורים בעבודות דחק זה הומני ופלורליסטי בערך כמו להעדיף תוצרת מפעלים בסין." אין לי אידאולוגיה של עובדים זרים, גם לאלי ישי אין אידאולוגיה של עובדים זרים, אבל אין לו ברירה. עם זאת, אני לא מתנגדת לעובדים זרים, זו לא שאלה אקדמית, זו המציאות. אנשים מחפשים עבודה, ומבחינה מעשית זה דבר טוב. (זה בטח מוסרי יותר מהעסקת ערבים מהשטחים הכבושים בעבודות האלה) בכל מקרה זה לא קשור לפליטים, כי זה עדיף על לירות בהם על הגבול. באמת מרוב ויכוחים אנחנו שוכחים שהם באו הנה כדי למצוא מקלט. יש להם הגנה קבוצתית כי בארצותיהם מתחולל משבר רחב היקף. אז השאלה אם "כדאי" לנו או לא כדאי לנו לא רלוונטית, השאלה היא אם אנחנו יכולים. למרות ההיסטריה מדובר ב-60,000, בלבד - חצי ממספר העובדים הזרים שקיבלו אשרות ב-2009. נניח שתוך חמש השנים הבאות מספר האפריקאים יעלה ל-100,000, אבל שם זה ייעצר. אולי זה ייעצר לפני כן, כי לפני מה שהצלחתי להבין המצב בארצות האלה כנראה משתפר. אחר כך, על פי הסטטיסטיקה, לפחות חצי יחזרו לארצותיהם. זה טוב לנו? כן, זה טוב לנו. כדאי לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח מאוד אם המון אפריקאים יעבדו פה בחנויות בדים ועסקים דומים. באמת. משום מה נראה לי שזה מצריך אופטימיות גדולה מאוד. או שזה יוריד פלאות את עלות השכר בענף הזה. לגבי "אידיאולוגיה של עובדים זרים" - לך אולי אין, אבל לפעילים רבים למען הפליטים יש גם יש, והם טוענים בלהט שכולם צריכים להתאזרח פה. אני מבינה את העיקרון (רצון במדינה פלורליסטית ותחושה קוסמופוליטית) אבל המינון בלתי אפשרי בעיני. 60 אלף זה לא מספר קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת ועוד: הבעיות בתעסוקה נאותה ובמוביליות סבירה של האפריקנים כאן נעוצות פחות בחריצות של צד א' ויותר במידת הקבלה וההגינות של צד ב', אם את מבינה למה אני מתכוונת, ובנושא הזה אני עוד פחות אופטימית לצערי. כרגע יש לנו ישראלים יפים שמשכירים להם דירות במשמרות ובצפיפות של סרדינים, מעסיקים אותם (על פני אחרים) כדי לא לשלם ביטוחים נלווים ועוד. היחס הזה לא ישתנה בקרוב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |