בתשובה לארז לנדוור, 30/05/12 10:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה צריך להבדיל? אני אינני חוקר צפונות ולב, וכשטרוריסט יוצא פת"ח משתלט על אוטובוס וטובח את יושביו האזרחים, אין לי את האמצעים לברר אם הוא לא אוהב את הכיבוש של יפו (אם השנה היא 1955-1965 נניח), או שהוא לא אוהב את הכיבוש של שכם (ואז השנה היא 1977 לדוגמה). לדעתי התשובה היותר קרובה לאמת היא שאכן הוא בראש ובראשונה לא אוהב את כיבוש יפו, או לשיטתך הוא "תוצר של הסכסוך הישראלי-ערבי בכללותו". ואכן הסכסוך הזה במקורו אינו על שכם, אלא על יפו. והפלסטינים - שגם הם כמובן קרבן - הם אחד הכלים המוצלחים של הצד הערבי בכדי לשמר את הסכסוך ולקעקע את זכות קיומנו כאן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפדאיון היה כלי ששימש בידי המצרים ללחימה לא קונבנציונלית כנגד ישראל והפת''ח שימש בידי הסורים לאותה מטרה. לולא הכיבוש, היו אירגוני טרור כאלה מחוץ לישראל אבל לא היה הטרור הנובע משנאת הפלסטינים בגדה וברצועה לכיבוש הישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שלולא אוסלו היו ארגונים אלה מחוץ לישראל. לשיטתי, שנאת הפלסטינים בגדה וברצועה היתה קיימת גם ללא כיבוש 67. לא לחינם דאגו הירדנים והמצרים לשמר את מחנות הפליטים במשך עשרים שנה במקום לשקם את יושבי הגדה המערבית בערים וכפרים תקניים. אנחנו מסכימים כנראה שהארגונים הפלסטיניים, כמו הפליטים הפלסטיניים "שימשו בידי המצרים/סורים/כל התשובות נכונות ללחימה לא קונבנציונלית כנגד ישראל". ומשמשים עד היום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |