בתשובה למיץ פטל, 06/03/02 15:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מיץ, אתה צודק הכיתוב מתחת לתמונה ("שרון. פשעים נגד האנושות ורצח עם") אינו חורג מהמקובל. אך הנורמה העיתונאית הזו, שבה מתייגים בן אדם באמצעות כיתובים מעין אלה מתחת תמונות או בעזרת כותרות, היא עצמה נפשעת למדי. אני סבור שאין צורך להסביר לך (אתה גרפיקאי האין זאת?), או לרוב קוראי האייל, איך המדיה פועלת כאן לשגר את המסר המכתים את שרון. דוגמה מקבילה יכולה להיות: תמונה של יוסי ביילין ומתחתיה הכיתוב: "ביילין. גדול פושעי אוסלו". אמנם באותיות הקטנות יהיה כתוב שכך כינה אותו מתנחל קיצוני כלשהו. דוגמה נוספת: תמונה של יוסי שריד ומתחתיה הכיתוב "המן הרשע" (בעיתון של ש"ס, נניח). וכיוצ"ב. האם זה סביר להצמיד כיתובים מעין אלה לתמונות בעיתון? לי נראה שזוהי נורמה פסולה מיסודה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כחצי שנה הופיעה על שער מוסף יום השישי של "הארץ" תמונתו של יוסי ביילין כמעין מטרה כאשר חצים נזרקים עליה. נדמה לי שגם היה כיתוב, שכמובן באופן כלשהו התיימר להיות אירוני, כמו כל התמונה, אך איני מצליח להיזכר בו בוודאות. אולי "הבוגד"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכיתוב היה ''אויב העם'' (כשם מחזהו הנודע של איבסן). אכן הכוונה היתה אירונית בעליל, אך זכור לי שבדף המכתבים למערכת הופיעו התמרמרויות רבות מאותם שלא קלטו את האירוניה. (זהו לטעמי מקרה מיוחד ושונה מהמקרה של שרון היום, שכן במקרה של ביילין ברור היה לחלוטין שמדובר בצילום שער מבוים ומטופל בידי גרפיקאי וקופירייטר וכו') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בדיון הזה כשקראתי היום את "כתב זר", טורו השבועי של תום שגב. בין הייתר מספר שם שגב על מאריינה מאייר-קרמר, בתו של קרל גרדלר שהוצא להורג ע"י המשטר הנאצי. מאייר-קרמר, מספר שגב לקוראיו, מרבה לבקר בישראל ומרבה להיפגש עם צעירים ישראלים, אשר בפניהם היא מדגישה את העובדה שישנן פעמים בהם חובתו של האזרח היא לפעול נגד המשטר בארצו. יחד עם זאת היא מודעת לעובדה שלפעמים קשה מאוד לדעת מתי נחצה הגבול, ולפעמים בלשונה שלה (או אולי לשונו של שגב) "השטן מסתתר... בתוך גלימת זהב". עד כאן הכל טוב ויפה, אך מהו הכיתוב אשר מלווה את תמונתה המצורפת של מאייר-קרמר? "מאייר-קרמר. שטן בגלימת זהב". ואם כבר בענייני כיתוב תמונות ו"הארץ" של סוף השבוע עסקינן, אז בטורו של אריה כספי מופיעה תמונה של ביקורת גבולות כלשהי, כשמתחתייה מילה אחת בודדה: "כיתוב". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |